כנראה שאני אוותר על אפייה כתחביב..

הי דין יקרה!
ברוכה הבאה אני מבינה אותך מאד מרגישה את תחושת הנקיפות מצפון שלך כלפי האפיה.אני היום בדיוק חשבתי על הנקודה הזו שאת מעלה, נקודה מאד מענינת....
מצד אחד אני ממש שמחה שיש לך רצון ומחשבה לאפות את בעצם עושה צעד יפה ,מצד שני אני תוהה אם זה מגיע ממקום טוב או רע,
אני חייבת להגיד לך שמאז שאני נכנסתי לכטסטרופה הזו של א' אני מאד אוהבת את המטבח!!!
בתקופות שונות כשהיתי ב "שיא המחלה" היתי מבשלת ואופה הממממממוווווןןןןןןן!!
ואת רוצה להיות ב ה ל ם??? אפילו תיבלתי עוף ובשר!!!
אבל לא נגעתי בזה,כמובן.
אני יודעת שאז הרצון לעסוק באפיה בישול ובכל הקשור לאוכל הגיע ממקום רע ומאד מאד אובססבי....רציתי שכולם יאכלו היתי עסוקה בלהכין אוכל ואפילו להגיש...העיקר שלא יאכילו אותי.
היום- אני עדיין אוהבת להיות במטבח אבל אני עשיתי הרבה שינויים. אם אני מכינה עוגיות אני מכניסה פחות סוכר פחות מרגרינה פשוט כי אני מדמיינת שאני אזכה לטעום ממאפה ידי... כך שאני ממלאה בזה גם את הצרכים שלי. ולאט לאט....אני משמיטה פחות שמן סוכר וכ"ו.
פעם היתי שופכת כפול, שכולם ישמינו לרווחה ובעיקר בשביל "להפחיד את עצמי: שלא אעיז לנגוע ברעל הזה!
אם קשה לך ,ואת מתפתה לעוגיות שלך....אני בטוחה שהם טעימות.מממממ......אולי תכיני כמות מצומצמת ותחליטי שכל השאר לא שייך לך. מה דעתך? אולי תכניסי פחות סוכר זה גם יותר בריא.
בכל מקרה, 4 עוגיות זה לא נורא!!! אל תבהלי לא נורא לא קרה כלום ....
בהצלחה בהכל!!!
אוהבת

זה עוגיות קוואקר עם חצי כוס סוכר, קמח מלא, שישית כוס שמן..כמה שיותר בריא. אבל אני לא שולטת בעצמי. אח"כ אכלתי גלידה מה שלא אכלתי למעלה משנה וחצי. וכעונש לקחתי משלשלים ועכשיו כואבת הבטן.
אוףף
אני רוצה להיות נורמלית ולאכול בלי לחשב כל גרגיר שנכנס לי לפה.

ד"א, בגלל שהעלתי במשקל, אני במשקל תקין. (לא מרוצה מזה אבל זה מה יש לבינתיים)
כנראה שאני לא אתעסק באפייה ואוכל ברנפלקס במקום עוגיות וכאלה עד שאחזור למשקל הקודם =\

יקרה שלי!
ליבי יוצא אלייך. אין לך מושג כמה אני מזדהה איתך!
מותר לך לאכול עוגת קווקר לפעמים פעם ב....,מבטיחה לך שלא יקרה לך כלום מזה!
אני מאד מאד מבינה אותך, אני גם עובדת על עצמי כל הזמן לראות את הדברים אחרת וליישם אותם.את בטיפול יקרה?לא,,לא אל תחזרי למשקל הקודם אני מתחננת
אלייך אל תדתרדריייי
אני גאה בך שאכלת גלידה! אני מאד אוהבת גלידות דרך אגב:-)
אם כבר עלית תשמרי על עצמך כמו שאת אל תעלי ואל תרדי!
אני מאד מבינה אותך, אולי תני תעשי אפיה פעם ב....? בכמה זמן שתקציבי לעצמך.
ועוד משו שתדעי לך שגם אם את טועמת עוגיה וגלידה מידי פעם אז זה באמת לא סוף העולם, תכניסי את זה לראשך יקרה. אני יכולה להגיד לך על עצמי שאני אוכלת גלידות, ודי הרבה....
ואני לא לוקחת משלשלים בכלל ולא מקיאה כבר כמה חודשים טובים. ואני עדיין לא שמנה ואל לך להלחץ מזה. זרקי את המשלשלים לפח! הם הורסים את כל התפקוד של המערכת העיכול. יבוא יום ולא תצליחי להוציא קאקי בלי משלשלים.תפסיקי יקרה! אם את מרגישה כל כך רע ורוצה להפטר מהעוגיה תעשי סיבוב מסביב לבית אבל אל תהיי אובססיבית בפעילות הגופנית. והעיקר אל תשלשלי...זה כל כך לא טוב לגוף ולנשמה!!!
אוהבת אותך.
בת כמה את? את בטיפול?

אני בת 17 וחצי..גובה 1.67 משקל נוכחי 55..
פעם ירדתי עד משקל 49 בדיאטת כאסח אבל עליתי כמעט למשקל התחחלתי..
הבעיה היא שכשירדתי לפני 3 חודשים, המשכתי לרדת במשקל וככה עברתי את מה שרציתי לרדת לתת משקל.. עכשיו אני יכולה רק לחלום להגיע למצב הקודם , הגוף שלי לא יעמוד בזה פעם נוספת ומה שהכי הורג אותי זה לא העובדה שאני שוב מידה 38 במכנסיים אלא העובדה שיש לי את האגן הזה שמבליט את השומנים האלה החוצה..

ואני לא בטיפול, כרגע במשקל תקין, הבעיות הן פסיכולוגיות!
תודה שיש פורום כזה לפרוק רגשות מדי פעם..סורי על החפירות.

הי דין מתוקה!
את מבינה שאת חייבת טיפול? גם אם המשקל שלך תקין... מתוקה זה לא בושה ללכת לטיפול זה בסדר גמור.וזה בדיוק מה שאת צריכה...לשפוך את הלב וזה לא בא להלחיף את הפורום כאן, כאן זה תמיכה. הטיפול הוא מקצועי ואנדבדואלי.
טוב שאת מבינה שהגוף שלך לא יכול לעמוד במשקל שהיית לפני 3 חודשים... וגם אל תנסי לחזור למשקל אם המשקל שלך תקין אז תנסי לשמור עליו כמו שהוא:-) מה דעתך?
הבנתי שיש לך התקפות אכילה? מההודעה שעברה? בכל אופן 4 עוגיות זאת לא התקפה אבל חשוב לי להגיד לך שאם תאכלי 3 ארוחות ביום מסודרות ומלאות לא תתקפי בהתקפי אכילה.
לא טוב לך במידה שלך או מה? אם באמת "השומנים" היו יוצאים החוצה אז לא היית במידה 38.יקרה.
אז מה דעתך להתחיל טיפול?
איך הולך לך בבצפר? מסתדרת ?

קראתי את ההתכתבות בינך לבין נטע.אני שומעת מבין השורות את הקושי,את ייסורי המצפון על אכילה של כמות עוגיות נורמליות,על הרצון והשאיפה למשקל לא בריא עבורך..ואני גם קוראת את המשפט האחרון שלך שכתוב בו:"אני לא בטיפול,כרגע במשקל תקין,הבעיות הן פסיכולוגיות"-דווקא מהמקום הזה,מהמקום שמכיר שה"א שלך יסודה נפשי(המשקל כבר מזמן לא מהווה מדד בלעדי להגדרת ה"א)-למה לחכות שהמשקל יתדרדר שוב??למה להוסיף סבל על סבל ולא לפנות כבר עכשיו לטיפול???
ואת ממש לא חופרת,את מוזמנת להמשיך לכתוב כאן ולשתף אותנו,אבל מצד שני לא הייתי רוצה שמי מהקוראים כאן יקבל עזרה רק מבעד למקלדת,אלא בנוסף לטיפול מקצועי,משולב וכוללני.
עדכני אותי מה חשבת,
קרן אור.

בעקרון אני לא יכולה לאכול כמו פעם, פיצות בורקסים פיתות שוקולד ואפילו עוגות בית שהייתי אוכלת עד לפני חצי שנה. ושם קיבלתי מודעות יותר לכמה צריך לאכול, ומה זה בכלל ספירת קלוריות. ואני גם מניחה שבעקבות הדימוי העצמי הנמוך שיש לי אני מחפשת בעצמי דפקטים ומנסה לשפר אותם כמו המחשבה על השומניים הצדדים (שיש לכל אישה נורמלית) כמכערים.
אבל כשיש לי משבר ואני אוכלת משהו שהוא לא דיאטטי ובריא אני מרגישה שנאה עצמית, וזה קורה לפעמים שאני יוצאת מאיזון. אני מודאגת יותר מהעובדה שאני בעצירות (כנראה בעקבות זה שנטלתי משלשלים מדי פעם וגם בגלל שאני לוקחת ברזל שעושה עצירות) והבטן נפוחה עוד יותר ..
בנוגע לטיפול, אין לי מושג מה עושים שם, אבל אני לא נראית כמי שעוברת הפרעות..למשל בתקופה האחרונה שהעלתי את המשקל בחזרה, אף אחד לא ראה אותי מתגנבת למטבח ואוכלת כמו בולימית כל מה שרואים, או בתקופה שירדתי קצת יותר מדי לא שמו לב שדילגתי על ארוחות.. כרגע כולם חושבים שאני דוגמא מופלאה למה לא לאכול אוכל בריא כמו לחם מקמח מלא, שיבולת שועל, כוסמת

כרגע אני אוכלת 1200 קל' ביום עם קצת ספורט מנסה להוריד איזה 2-3 קילו אבל לא לעבור את קו האיזון!

אתחיל מהסוף-מה איכפת לך מה שרואים או חושבים??את יודעת שלך קשה,שאת סובלת,למה זה לא סיבה מספיק טובה כדי לפנות לטיפול שאולי יעזור לך ויקל עלייך להבין את התחושות הקשות של השנאה העצמית??

עדכני מה חשבת,
קרן אור.