מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- ועוד דבר קטן...שלי16/09/2007
נזכרתי פתאום במחשבה מהפכנית ממש שעלתה בראשי לפני יומיים.
חברים הגיעו לארוחת חג נוספת, היה ערב נעים ונחמד, ולאחר שכולם הלכו שטפתי כלים ונגררתי, כמובן, להתעסקות בשאלה האין סופית -
"כמה אכלתי?" "אכלתי יותר מידי"? "אכלתי המון"?
ולאחר כמה דקות של חישובים והתלבטויות עניתי לעצמי:
"ואם כן, אז מה"? "ואם אכלתי יותר מידי, אז מה?" וחיוך גדול עלה על פני.
הרי לא אשוב להקיא, ולא אשוב להרעיב עצמי, ולא ארוץ בבוקר למכון כדי לשרוף קלוריות על איזה הליכון אומלל. אם אכלתי יותר מידי, אז פשוט אכלתי יותר מידי.
מדהים כמה שנים של מחלה וטיפול עברו עד שהגעתי לתשובה הכה פשוטה הזו.
אני לא בטוחה לגמרי שגם מחר, או מחרתיים, אצליח לענות לעצמי את אותה התשובה. אך אני מתכוונת להדביק לעצמי פתק צהוב-ווירטואלי ליד המוח, פתק שכתוב עליו "אז מה, שום דבר לא קרה", ולהתבונן בו כמה שיותר.
לפעמים אני מרגישה ממש ממש סתומה...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר אני מאוהבת
אור16/09/2007
ברגעים כאלה של שפיות!!!!
מעולה! כל הכבוד לך. אני יודעת כמה שזה קשה....
בכל מקרה רציתי להגיד שאפילו שאני לא במקום כ"כ טוב בימים האחרונים, זו בדיוק הגישה שאימצתי לעצמי בחגיגות וסתם יציאה עם חברות. ..
(הבעיה שלי היא השגרה :)
אני יודעת שאחרי הפעמים הראשונות שזה קרה, פתאום ראיתי שאני עדיין אני, לא עליתי במשקל, לא השתנתי. אין ממה לפחד. ולאט גם המחשבות של "אוי, אוכל" נעלמו.
(בשגרה זה קת יותר קשה כאמור. אולי אפילו בלתי אפשרי)
בכל אופן ישר כוח.
זו בהחלט דרך להתחיל שנה!
את נותנת תקווה לעיניים קוראות, אני בטוחה.
שיט, לימודים!!!!
אור.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהשלי- אין כמוך!!!!!!!!!!!!!
בלונדי16/09/2007איזה חיוך העלית לי פה על הבוקר, מלקרוא את הודעתך הזו על חישובי האוכל וביטולם!!
איזהו יופי, כמה אני גאה בך. ואני יודעת ובטוחה שהרגשת פשוט נפלא עם עצמך! זה מדהים!
הנה, עבר לו חג עמוס, ואת עומדת איתנה על הרגליים! שומרת את כל כוחותייך ומתעסקת אך ורק בדברים חשובים. ו-כן, בילויים ליליים, התפנקות ורביצה בבית הם דברים מאווווד חשובים וחיוניים לנו ממש כמו אוכל. והנה- עשית זאת בגדול!
את ממשיכה להפתיע פה כל יום מחדש, עם הגישה הכה בריאה שלך לחיים והדרך בה את מתמודדת!
ממש מעורר הערצה!!
המשיכי כך, ועוד מעט כבר 3 חודשים...נכון??
מאחלת לך יום חיובי ואופטימי, ממש כמוך!!
אוהבת
בלונדי!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהועוד משהו, שלינקה!!!
בלונדי16/09/2007כמה כייף לך שאת יכולה לשתות כך חופשי ולהרגיש מסטולית מזה.
אני לא יכולה ומתגעגעת לזה.
פעם היינו שותים כל החבר'ה בקבוץ! כל יום שישי נפגשים בבית של מישהו, מתחילים לשתות, ויוצאים לפאבים-דיסקוטקים באיזור! וואוו כמה שיכורים שאנחנו היינו. היה כייף. אך זו הייתה תקופה שכבר מזמן נגמרה לה, ואני במקום אחר לגמרי. וטוב שכך!!!
אך עדיין מתגעגעת לתחושת ה"היי" וה"סוטול" הזו...
תמשיכי ליהנות כל עוד את יכולה!!!
נשיקות.
בלונדי!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם עצבניים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

