היי נטע

הי רוית יקרה!
ראשית,מזל טוב לרגל שיחרורך מהצבא:-)
מאד התחברתי למה שכתבת פשוט כי אני עצמי עברתי סיטואציה דומה.... כשיצאתי לחופש הגדול של שנה שעברה( לא של השנה) הפחד הזה לא לשלוט בעצמך במקום שהוא בעצם הכי בטוח הכי נוח- בבית שלך...המחשבה הזו ממש הטרידה אותי כבר חודשיים לפני שיצאתי לחופש המחשבות הטורדניות האלה...
אז קודם כל הבנתי מהכתב שלך שמאחורי הכתוב עומד בנ"א חזק וכן, טוב שאת מאמינה בזה אני אישית הבנתי את זה מבעד לשורות.
אני מאמינה שתוכלי להתגבר על עצמך לעבוד על עצמך באמת לדעת לא להכנע להתפתות ולטיפשות הזו שהורסת אותנו.
בהזדמנות הזו שאת חוזרת הביתה אולי תצליחי להציב לעצמך גבולות?להתחיל דף חדש?
אולי גם לשתף את ההורים?
בכל מקרה נשמע שאת עוברת משבר לא קל . את יכולה לפנות לטיפול דיאטנית ונפשי-פסיכולוגי אני מאמינה שתצאי מהמשבר הזה מהר.
אם את לא יודעת איך להתחיל בתהליך הזה קרן אור בטוח תשמח לעזור לך בכל אופן את יכולה לפנות לרופא משפחה והוא יכוון אותך
מאמינה בך ואת מוזמנת לעדכן אותנו
אוהבת
נטע

אני יודעת שההודעה לא נכתבה אליי,אבל בכ"ז חשוב לי כן להגיב.
נשמע שיש לך תעצומות נפש גדולים,אבל יחד עם זאת,אל תייסרי את עצמך כי בכל הנוגע לה"א ,כוחות אלו לא תמיד עומדים לזכותנו.ולכן חשוב כן לעשות מאמצים להפסיק להקיא,אבל מצד שני לא להתבצר בגישה הזאת אם היא לא מוחיכה את עצמה,ולפנות לטיפול.
ובעצם,למה לא??היכן את בהרגשה לגביי טיפול??

אשמח לשמוע ממך,
קרן אור.