משתגעת

הצלחתי לעקם קרסול ולא יכולה להתאמן - מטפסת על הקירות
אתמול היה יום נורא של הקאות אחרי המון זמן שלא הקאתי
כל הזמן רעבה וכל הזמן רוצה מתוק
לחוצה שכל מה שהצלחתי לרדת באופן שפוי (אחרי לידה) בחודשים האחרונים הולך לאיבוד ואיתו גם השליטה היחסית במחלה שלי
צריכה עזרה!

הי תמר יקרה.
מציעה לך לגשת לעזרה בפועל.... טיפול פיזי ונפשי.
מה דעתך?
מאד מבינה את הקושי שלך, מציעה לך מכל הלב ללכת לטיפול.

מקריאת מה שכתבת עושה רושם שהמאבק שלך הוא במישור הפיזי.את מרגישה ששליטה בחייך פירושה שליטה על הצרכים (הטבעיים..) הפיזיים שלך.ואני שואלת את עצמי-מה ההתעלמות הזאת משרתת אצלך??אילו תחושות הן בלתי נסבלות עד שהפתרון שאת מוצאת הוא להקיא אותם,להתעמל כדי לשכוח..,להתיש את עצמך??ולמה אכילה והמלאות הן תחושות בלתי נסבלות מבחינתך וגוררות תחושה של חוסר שליטה??למה את מגדירה את עצמך באופן הזה??
אני הרי לא שומעת מי זאת תמר,מה היא רוצה מהחיים,מה מעניין אותה..איך את מרגישה אחרי הלידה,למה קשה לך לקבל את עצמך.זה דברים שחשוב לעבוד ולהבין בטיפול.מה את אומרת??

אשמח אם תעדכני,
קרן אור.