בוקר טוב ונאוד מוקדם!!!!

והנה אני עדיין פה. מרגישה איך שוב עולה לו החום..
ותיכף אזדחל למיטה ואנסה לשקוע בשינה..
אף אחד עוד לא פה, אז נדבר בהמשך!

נשיקות,
בלונדי!

ערה משלוש בבוקר... איך העסקת את עצמך?
כשהייתי ילדה זה תמיד היה קורה לי - אחרי יומיים של שפעת פשוט לא הייתי מצליחה לישון. היה לי ספר אחד שקראתי שוב ושוב בנדודי שינה, עד גיל מאד מאוחר, ופתאום בא לי לקרוא אותו שוב, למרות שהוא ספר לילדים.
מה יהיה עם החום שלך? את לוקחת אקמול או משהו כזה? מה עם תרופות סבתא קלאסיות כמו מרק עוף ותה עם דבש?
לא, זה לא הזמן לקפה שחור, את יודעת...
מקווה שתרגישי טוב במהרה ושיהיה לך יום נחמד בסופו של דבר.
עדכני בהמשך!
נשיקות,
שלי.

כן מ- 03:00 בבוקר. מה עשיתי? ירדתי למטה וניגשתי מיד למחשב.
הדלקתי את כל החימומים בכל הבית (הבית מרושת ברדיאטורים קבועים לקירות ומופעל בחימום מרכזי- חום נעים ורך, לא כמו של מזגן), הכנתי לי כוס תה, וקיוויתי שאוכל לחזור לישון!
אבל.. העייפות איחרה לבוא. ורק בסביבות 08:00 נרדמתי שוב. והנה אני כאן לאחר עוד 4 שעות שינה גרועות....

שוטטתי לי ברחבי האינטרנט, כתבתי מיילים רבים, ומצאתי איך להעביר את הזמן. וגם בעלי קם באמצע לעבודה, אז ישבתי עמו לקפה של בוקר ונפרדתי ממנו לשלום כמו בכל בוקר. (אני תמיד קמה איתו, לבלות איתו כמה דקות של בוקר לפני העבודה. הוא לא מבקש, וחלילה לא פוקד עלי. אני עושה זאת מרצוני. רוצה "לוודא" שהוא קם והכל בסדר. ושהוא שותה ואוכל משהו טרם צאתו)

אז הנה אני כאן, שוב עם חום!

ומה איתך יקירה? איך עובר היום?
נשתמע בהמשך ומקווה שהכל בסדר!

אוהבת
בלונדי!

חשבת על נקודה חשובה הצום.אני מבית דתי,למדתי בבי"ס דתי,ועל אף שאני לא דתייה כיום,משהו נשאר לי בכ"ז וזה החגים,והצומות.ואני מתביישת או לא להגיד,אני בדיכאון מהצום המתקרב.מאז שיש לי ילדים אין לי יכולת לצום בכלל.היום שלי מתחיל בשש בבוקר,והזמן נמתח לו כמסטיק...וברור לי שכמו שנה שעברה בטח ארגיש את הסחרחורות לקראת הצהריים,ואז אקשיב לגוף שלי ואשתה\אוכל.כמובן שבתקופה שהייתי חולה אסרו עליי לצום,כי זה פותח פתח לירידה תלולה...לטעמי כל אחת צריכה להקשיב לגוף שלה ולאיזון הפיזי שלה.אני בכ"ז אנסה(המצפון...אני שומעת את ההטפות של אמא שלי....),ונראה מה יהיה.
טוב חייבת לעוף לפגישה,נשתמע בטח אחה"צ.
קרן אור

למי שגדל בבית דתי וספג חינוך יהודי אמיתי זו החלטה מאד מאד קשה. סבא שלי התעקש לצום גם בגיל 95...
במקרה שלך, אם ילדים קטנים ועוד אחרי טיפול אנטיביוטי מסיבי, זה נשמע קשה במיוחד. אז אולי תחליטי מראש על צום עם שתייה? כן ,אני יודעת שזו לא ממש הגדרת הצום, אך בכל זאת... נסיבות מקלות!
מאחלת לך צום קל ומהיר, ושמזג האוויר ישחק לטובתך!
נשיקות!