עבר כבר שבוע

נשמע שאת בדרך הנכונה! כל הכבוד! האם יש לך מחשבות על מה הניע את תחילת השינוי הזה??

המשיכי לעדכן אותנו,
מחזיקה לך אצבעות!
קרן אור.

אחרי שראיתי כמה שהשיער נושר, אחרי שעשיתי בדיקות דם וראיתי שהברזל והB12 נמוכים מאוד, אחרי שהבנתי כמה שאני נראית חיוורת, חלשה וחסרת שמחת חיים החלטתי שאני סיימתי עם זה.
אני עדיין שונאת את המבנה ה"נשי" של השמונים בצדדים ואת זה שהירכיים עבות יותר מהשוקיים, אבל ככה כולן, וככה זה צריך להיות. זה שיש לי מוח קצת מעוות זה הבעיה שלי.
אין לי טעם בהרעבה עצמית ובתחושת סחרחורות בשביל 5-6 קילו! זה המשפט שאני אומרת לעצמי כל פעם שבכלל אני מעלה את נושא ה"דיאטה" על הפרק..
זה ילווה אותי כל הזמן אבל הכל מתחיל ונגמר בראש. אפשר לצאת מזה.
הבעיה שלי היא שכרגע אני שוקלת אפילו יותר (56.5) ועוד חצי קילו ואני במשקל שהייתי לפני כל הבלאגן הזה :( יש מצב שאחרי שאני אתאזן ולא יהיו לי בולמוסי אכילה יהיה תהליך של ירידה במשקל טבעי? כי כרגע אני אוכלת יותר ממה שהייתי אוכלת בעבר (הרחוק) בגלל הבולמוסים..

אני חייבת לומר לך שאני מעריצה את האומץ והנחישות שלך! ואכן,לא שווה לנו להרוס את חיינו רק בשביל כמה קילוגרמים,שלוקחים מאיתנו הרבה יותר-את שמחת החיים,התקווה,האהבה והכוח האמיתי.
לגביי עניין האכילה-בוודאי שאחרי שהגוף יתאזן תתחיל הירידה או ההישארות במשקל שהוא הכי נכון עבורך.הגוף הוא מכונה ששואפת תמיד לאזן את עצמה.לפעמים זה לוקח יותר,לפעמים פחות,אבל אם מתמידים זה קורה.
אני חושבת ששירן תוכל לספר לך על כך...

חיזקי ואימצי!
קרן אור.