אייך לצאת מזה?

הגוף שלנו היא מכונה מאוד מחכה,לומדת שכשמספקים לה מעט קלוריות להיות יותר יעילה,וגם אם אוכלים ברמה תקינה,עולים בתחילה במשקל.החדשות הטובות הם שניתן לשקם את זה.בתחילה אוכלים,ואח"כ מתחילים להתאזן ולהשאר על אותו משקל.חייתי באנורקסיה 10 שנים,ולמזלי יצאתי מזה בשלום,ללא נזק כרוני.בתחילה היה לי קשה כי עליתי במשקל,בדיוק כמו שקורה לך,והיום אני רוצה לספר לך שחזרתי לאותו מצב כמו בגיל 12 שהכול התחיל והייתי אוכלת בלי לחשוב יותר מידי,ועם זאת שומרת על המשקל.הגוף לא יבגוד בנו,כל עוד שלא נבגוד בו.שנלמד להקשיב לקירקורי הרעב שלו,שנלמד שאוכל גם יכול להיות הנאה ללא ייסורים.אבל את יודעת הלוואי והאוכל היה הבעיה שלנו.הבעיה שלנו היא מה האוכל וההתעסקות איתו משרתים עבורנו.אילו כאבים אנו מנסים להרעיב.חשוב לברר את הסיבה,כי הסיבה היא הרבה מהפתרון.
אשמח לשמוע ממך עוד פרטים-כמו בת כמה את??האם את באיזה מסגרת טיפולית??
ואני כאן כדי להקשיב ולתמוך.
שיהיה לילה טוב,קרן אור

ראשית תודה רבה על תגובתך- היא מאוד מעודדת.
אני בת 24 ואני לא מטופלת בשום צורה. את בטוחה שאני לא אשמין?שהגוף שלי יחזור להיות כמו פעם? חשבתי ללכת לדיאטנית שמתמחת גם בספורט כדי שתשלב לי תפריט עם תוכנית אימונים כך שלא אשמין. האם כדאי או שאני מכניסה לעצמי כל מני שטויות לראש. בת כמה את? מתי חלית ותוך כמה זמן ואייך נירפאת?
האם כיום את מסוגלת למשל לשבת במסעדה עם חברים ולהזמין פסטה (ולא רק סלט) או לאכול בערב גלידה או עוגה בלי רגשי מצפון? מה עליי לעשות כדי שאוכל גם אני לעשות כך.
ושאלה אחרונה=-נגיד ואני אוכלת בערב עוגת יום הולדת ואני מרגישה שזה משמין אותי- האם הכל בראש שלי?
תודה רבה

קראתי את שתי ההודעות שלך,
אני מסכימה עם קרן לחלוטין ששנים של מחלה שיבשו את המנגנונים הטבעיים ואת חילוף החומרים הנורמליים בגוף שלנו, ושאנחנו צריכות לתת לגוף שלנו זמן להתאושש ולהחלים.

אני חייבת לציין שמקראת הפוסטים שלך, את נשמעת שאת עדיין בתוך המחלה (כמוני, כמו כולנו, זאת התמודדות לכל החיים בעצם)
אני חושבת שמה שהעלתה קרן יכול להיות מאוד מאוד נכון ומתאים עבורך, יעוץ דיאטני וטיפול. המחלה שלנו היא דרך שלנו לתת צורה גופנית לכאבים נפשיים, ורק בעזרה חיצונית אני מאמינה שאנחנו יכולות להתחיל ולשנות את זה.

מאחלת לך המון בהצלחה, ושתמצאי מטפל/ת שיעזרו לך להחלים

ל

אתחיל מהסוף-ואם באמת תשמיני מה יקרה???מהיכן נובע הפחד???תאמיני לי שאת תשארי אותו בן אדם גם אם תרדי במשקל וגם אם תעלי,את יודעת אנחנו נוטים לתלות יותר מידי תקוות בעצם בספרות.אצל כל אחד זה נובע ממקום אחר.אבל ההתמודדות תמיד תעלה ותדרוש התייחסות.הרי כמה שנים אפשר לחשוב על המשקל,ולהדחיק את הדברים האמיתיים??בסופו של דבר צריך לקבל דברים,להבין אותם,וללמוד לחיות עם העבר שלי.העבר שלנו תמיד ילווה אותנו אבל הוא לא בהכרח העתיד שלנו.מה יהיה איתנו זה רק אנחנו קובעות,ולאן שננווט את חיינו,לשם הם ילכו.אני לא חושבת שדיאטנית היא הפתרון המתאים(אגלה לך סוד על עצמי אני בהכשרתי דיאטנית,אבל לא מתעסקת בזה),אלא יותר טיפול פסיכולוגי,כדי להבין מה הפרעת ההאכילה משרתת עבורנו.וברגע שתביני כמה הכל אשליה,תוכלי למצוא את הכוחות להירפא.
שאלת בת כמה אני-29 עוד מעט.בגיל 12 התחלתי דיאטה,שנגררה לאנורקסיה(הייתי בנבחרת של התעמלות אומנותית היה עלי הרבה לחץ),ואני חושבת שתהליך ההבראה שלי התחיל לאחר משבר שקרה לי אחרי החתונה,וה"א היתה אז בשיאה,היו לי שינויים ב-א.ק.ג. ואז הבנתי לראשונה בחיי כמה אני לא רוצה למות בשביל אף אחד.ואת יודעת המוטו שלי הוא כשאתה הכי נמוך אין לך לאן לרדת רק לעלות.זה היה תהליך אינני יכולה להשים את האבצע על משהו שגרם לזה,אבל לאחר הלידה שלי בני זה היה השינוי האמיתי,שהבנתי שאני צריכה לחיות בשבילו.ולשאלתך,כן אני אוכלת רגיל לגמרי היום,עם אנשים,בעבודה הרבה אני מבלה במסעדות(שם זה כולל מנה ראשונה שניה ואחרונה..)
אני מפרגנת לעצמי הכל.ותאמיני לי שאני חיה טוב מאוד עם עצמי,כי הבנתי שהמשקל לא יפתור לי את הבעיות.

נשמע כי את בתסבוכת אחת שלמה. את לבטח מרגישה חוסר אונים וייאוש לנוכח המחלה הזאת שכבר ממש נראה כי היא חלק ממך. אבל היא לא!! את לא חייבת לקבל את זה. את יכולה לשחרר אותה ולהמשיך את חייך.

זה נשמע בלתי אפשרי, אבל זה אפשרי בהחלט. דרושה עבודה רבה וכוח. והכל יכול לקרות.


אני ממליצה לך בחום להתחיל טיפול פסיכולוגי, ויחד עם זאת, במקביל, להתחיל מעקב אצל דיאטנית. זה מאוד חשוב כי זה בעצם מלמד אותך כיצד לאכול. מנגנון הרעב והשובע משתבש בה"א ויש ללמוד לזהות הכל מההתחלה. ולכן, דיאטנית ותפריטים זה דבר מאוד חשוב, לפחות בשנה הראשונה להחלמה.
טיפול פסיכולוגי נכנס לעומק הבעיה, לשורש שלה. וכך את לומדת להשלים עם מה שקרה ולהמשיך לצעוד קדימה. חזקה יותר.
טיפול דיאטני מטפל באכילה. וזה לא פחות חשוב!!!!!


ממליצה בחום.

אם זה רלבנטי לגבייך- המחלקה להפרעות אכילה בתה"ש ממוחית בכך, ותוכלי למצוא שם מענה הולם וטיפול מקצועי.
03-5305101

ואם זה רחוק לך- יש עוד מקומות... רק תגידי!


שיהיה לך ערב טוב,
בלונדי!