בוקר טוב לכולן !

כל הכבוד יקירה!
שבוע נקי מהקאות זה צעד גדול מאוד, ואת צריכה לטפוח לעצמך על השכם. כל הכבוד!!!!
אני יודעת כמה כוחות דרושים כדי להפסיק, וזה לא מובן מאליו.

הקורס שאת מתחילה היום, הוא עוד צעד בריא ביותר. להתעסק בדברים אחרים, לצאת מהבית, ולא לחשוב על האוכל שאורב לך בכל פינה. כל הכבוד. זה מאוד חכם לעשות, וחוץ מזה- מגיע לך!!!!

תהני בקורס החדש!!

ותמשיכי בדרך שהתחלת. ואנחנו איתך, לצידך, תמיד!!!! ספרי מה קורה ואיך את מרגישה!!!

שיהיה לך יום נפלא!

חיבוקים,
בלונדי!

ואגב- בקשר למקום מגוריי! מפאת חשש לחשיפה ברשת, אוכל רק לומר שאני גרה במדינה אירופאית- מ-ד-ה-י-מ-ה!!!! זה כל מה שאני יכולה לגלות.... אז תפעילי את הדמיון, ואולי תנחשי..חחחח!!!

מאד משמח אותי לקרוא שאת מציינת שבוע תמים ללא הקאות! את צריכה להיות מאד גאה בעצמך ולתדלק את עצמך בהצלחה היפה הזו כדי להמשיך הלאה באותה דרך.

באחת תוכניות האירוח שראיתי התארחה אריאן לב שהיא בולמית קשה לשעבר. היא סיפרה שלפחות בשנים הראשונות למחלתה היא התרגלה להקיא אחרי האוכל וזה לא נראה לה כ"כ רע ומוזר. למנחה היה פשוט קשה לקלוט את זה. אותי פשוט עניין אם היתה אצלה הכחשה חזקה במיוחד, או שבאמת היא לא הבינה עד כמה נזק היא גורמת לעצמה ועד כמה הדבר הזה היה רע.

אני מבינה שאינך עובדת היום. אני חושבת שזה מצוין שתמצאי לך עיסוקים מחוץ לבית, כמובן במסגרת המתאימה לך. העבודה שלי, שהיא כורח המציאות, מחזיקה אותי על הרגליים - תרתי משמע. שם אני לא יכולה להתחיל לבלוס ולהשתולל, אך לצום אני כן יכולה... אבל אני כבר לא עושה זאת.

בהצלחה בקורס החדש והמשך ערב נעים!

המשיכי לשתף אותנו...

כרונית.