לקרן אור הנשמה שירן תקווה וכולן

הייתי רוצה כהרגלי להתחיל את ההודעה ב- מה שלומך?, איך את מרגישה? אבל לפי מה שקראתי בהודעה שלך כנראה שלא משהו, דווקא מבין השורות המעטות שאת כותבת שומעים את זעקת הכאב..
אני ממש מבינה אותך וחושבת עליך המונהמון ושלחת לך כוחות וכמובן שמעל להכל תקווה.
אני יודעת איך זה להיות במצב קשה כי בד"כ אני נמצאת שם בעצמי אבל אל תתיאשי תזכרי שמגיע לך בדיוק כמו כולם לחיות חיים איכותיים ואין לך שום סיבה שלא תחיי אותם במלואם.
כל פעם שאת צריכה לאכול (יש תקופות שאני אוכלת לפי השעה ולא לפי הרבה דברים אחרים אבל זה התחלה...) פשוט תזכרי שעם כל הקושי שבאכילה הרבה יותר קשה להתחיל לאכול שוב אחרי תקופה ממושכת שלא אכלת בו תזכי עד כמה קשה לצאת מזה ולמרות שזה לא המניע הנכון לגמרי לפחות בהתחלה זה נותן את הכוחות...
אל תתיאשי כי איון מקום כזה ועם כל הקושי ועד כמה שזה קשה את באמת שווה את זה!!
תמיד כאן בשבילך ומחכה לשמוע מה קורה,
תקווה

אני מצטערת לשמוע שאת מרגישה לא טוב. ליבי איתך.
רוצה לספר קצת יותר מה עבר עליך השבוע הזה? אני אשמח לשמוע ולעזור לך בכל מה שרק אוכל ולתרום לך קצת מהניסיון שלי.

גם אני לצערי מרגישה קצת בנסיגה לאחרונה. למרות כל החשיפות שאני עושה <אכילה בבתי קפה וכו'> תחושות האשמה ואובדן השליטה עדיין מכרסמות אותי אחרי כל חשיפה כזו.
נמאס לי מזה כ"כ..

אין לי עוד מה להגיד על זה. זה פשוט כואב וזה נמאס שאני לא מצליחה להינות מאוכל ולהרגיש נינוחה איתו כמו בן אדם נורמלי לחלוטין.