סליחה

באמת תהיתי מה שלומך ולאן נעלמת.
לילית,אין לחץ,את יכולה לכתוב ולספר כשבא לך ובקצב שלך,אנחנו תמיד נהיה כאן כדי להקשיב,להבין,ולהכיל.
אני מאמינה שאם נכנסת לכאן שוב,כנראה משהו בכ"ז דוחף אותך להיות חלק,ואת לא לגמרי מרגישה אאוט סיידרית...ואני מברכת על כך.
כמובן שנשמח לשמוע ממך,ותרגישי חופשי להחליף אותנו בפסיכולוגית,עד שהמטפלת שלך חוזרת.אגב,את כבר בארץ??
שיהיה יום מקסים וקייצי,
קרן אור

חלקים שאת לא צריכה לבטא??? חלקים שאת צריכה להוקיע מעצמך???

בכל מקרה, פה אין לחץ! מקבלים כל אחד ברגע שמתאים לו וברגע שהוא מוכן להתמודד עם הדברים...

אין בנו כל כעס. ממש לא!! את רצויה פה בכל עת, הרגישי חופשי לבוא ולשתף!! אנחנו פה תמיד, להקשיב, לתמוך ולעזור... כמה שניתן!!!

את מוזמנת בכל עת....

יום טוב!!

בלונדי!

יקירה, אל תסתגרי בתוך מחלתך. כולנו באותה הסירה, ובדיוק לשם כך קיים הפורום הזה - כדי לדבר על זה! וכי כיצד תוקיעי חלקים חולניים מתוכך אם לא תעבדי אותם ותביני אותם עד תום? כיצד תשברי הרגלים רעים אם לא תנתחי אותם ותכאבי אותם? אם את מסתגרת, את עוצרת את התהליך ונשארת במקום, והישארות במקום בכל מה שקשור בהפרעות אכילה (ובאופן כללי גם בכל דבר אחר בחיים) = הידרדרות!

נראה לי שאת מסתגרת ושוקעת, וזה רע. אז אל תסתגרי, תדברי.

וחוץ מזה... טרם פתרת לנו את החידה! את חייבת לנו תשובה...

תרגישי טוב אי שם ושבת שלום ומבורך!

כרונית.