הפרעת אכילה

חברותייך טועות ואם את קוראת להן חברות כדאי שתתחילי לחשוב פעמיים.
אילו חברות אלה אשר קוראות לך שמנה כאשר את לא?
מתוקה,את רזה.רזה מאוד וזה מסוכן.
תקחי את עצמך בידיים ותצילי את עצמך.
אוהבת ואיתך תמיד.

כפי שכבר עניתי לך בעבר,מאמצייך צריכים להיות מגויסים להלחם על חייך,ולא במאבק באנשים שרוצים בטובתך.
מה עם אשפוז חוזר????נשמע שאת צריכה כרגע את המסגרת האינטנסיבית הזאת,כי שם יהיו אנשים שיקחו שליטה זמנית על חייך(עד שתוכלי לעשות זאת עבור עצמך),ובכך יוכלו להקל עלייך.
נשמע לי שאת כל הזמן מחפשת לשמוע קולות אחרים שמשרתים את ה"א שלך,מה עם לשמוע את הקולות (שאולי פחות מוצאים חן בעינייך כרגע,אבל עדיין בריאים עבורך) של כל אנשי המקצוע שענו לך בכל הפורומים המקבילים,והציעו לך אפשרות אמיתית להציל את עצמך מעצמך??
צר לי שאיני יכולה להשמיע לך את מה שאת אולי רוצה לשמוע,אבל אני לא יכולה להיות חלק מההרס העצמי שלך.
טיפול,כבר אמרתי??
יש רק שאלה אחת,והרבה אפשרויות בחירה.אני מאמינה שאם תקשיבי לעצמך באמת,תדעי במה לבחור.עשי את הבחירה הנכונה,את יכולה!
קרן אור.

אהלן שרית אהובה. אני כ"כ מבינה את המצב שלך.ומה שאני באמת מציעה לך מכל הלב ללכת לטיפול ולאשפוז ומתוך רצון להחלים . למרות כל הקושי הזה אני מאמינה בך שהפעם תצליחי. אני מבינה מאד את המצב שלך עם חבר שלך העו"ד (אצלי היה מצב דומה אבל עם דוד שלי שהוא עו"ד, כבר כתבתי על זה בעבר.)
אני מצטרפת למה שקרן אור כתבה לך...
תצילי את עצמך, תקחי את עצמך לידים~~~
תכניס לראש שאת רזה רזה רזה .אני בטוחה שהחברות שלך אמרו לך שאת שמנה כי את הוצאת להם את זה מהגרון....כי הם בטח אמרו שאת רזה ואת אמרת שלא נכון "אני שמנה".ובסוף אמרו לך-"טוב את שמנה.".... זה לא ככה? בכל אופן מהמספרים שנתת את רחוקה מלהיות שמנה ואני במצב שלך כשהיתי על המשקל 32 היתי בטיפול נמרץ במצב לא ככ פשוט שהשיארו לי צלקות ולקחים גדולים. אז אני מציעה לך לתפוס את עצמך עוד קודם.
מקווה שתצליחי להתגבר שולחת לך כוחות וחיבוקים
נטע

קרן אני יודעת שאת מאוד מאוד צודקת אבל קשה לי עוד
פעם להיות במסגרת הזאת כי זה מאוד מאוד קשה
לי וזה לא הצליח לי אף פעם כי זה יהיה כבר מליון פעם של אישפוז
קרן נשמה

לפעמים צריך לעבור כמה טיפולים,כמה אשפוזים כדי להגיע אל האחד שבאמת יהיה אפקטיבי.אני חושבת שמרחק הזמן,הנזקים שמצטברים,תחושת אפיסת הכוחות מחייבים שתתני לזה צ'אנס נוסף!
נשמע שאין לך מה להפסיד.מגיע לך יותר מהחיים!!!
יש הבדל גדול בין לוותר לבין להרפות.נשמע שאת זקוקה למקום לנוח,לדעת שאת מוחזקת,מוכלת,מובנת.והכי חשוב כרגע-לא בסכנת חיים!!! האינטנסיביות הזאת הכי נכונה לך כרגע.
אל תפחדי לעשות את הצעד הזה.
חיזקי ואימצי!
קרן אור.

קראתי בכאב ובדאגה רבה את הודעתך, אני מצטרפת לדברים של נטע וקרן אור.
שרית, את חולה מאוד, ואת חייבת להיכנס למסגרת טיפולית צמודה. במסגרת הפורום אין לי אפשרות לעזור לך . העזרה היחידה היא אמירה חד משמעית לכי לטיפול, את יכולה להיות בסכנת חיים. גם אם מסגרות אשפוזיות אחרות לא עזרו לך אולי הפעם כן.
זה לא נשמע שאת יכולה 'לבד' מעצמך לחזור לאכול , את חייבת לקבל עזרה הן ברמה הרפואית ( לברר האם נגרמו נזקים ואלו) וברמה הפסיכולוגית על מנת להיאבק במחשבה שאת שמנה ובפחד שלך לאכול פן תשמיני.
אנא ממך, פני בהקדם האפשרי לקבלת עזרה.

אני יודעת שאתם כולן צודקות גם המשפחה שלי צודקת גם חבר שלי צודק אבל תבינו אותי בבקשה אני מגיל 14 ככה עד היום אני בת 26 הגעתי למצב שהרופא אמר לי כרונית אז מה זה כאילו שאני ימות ואני לא יצא מזה בחיים אני לא רוצה למות זה מה שאני יודעת כי כול החיים לפני מתוקות אני יודעת שרק אני טועה ואני לא יודעת מה לעשות אין לי כוח לעבור עוד אישפוז עם זונדה והאמת כבר ניראה לי שיש לי בעיות עם הכליות כי כואב לי והרופא שלח אותי לעשות בדיקות כי כאשר אני ניכנסת לשירותים אחרי כמה זמן אני מצליחה לעשות פיפי וגם מאוד כואב לי ואני לא רוצה למות ניהיה לי מלא בעיות רפואיות אני רוצה לצאת אבל לא מסוגלת להיות שוב פעם עם זונדה הרופא אמר לי שאם אני יתחיל לאכול ישר יש מצב שאני יקבל דום לב בגלל זה הם ישר שמים לי זונדה ואני לא יכולה זה לא נוח לי זה מגעיל מאוד תודה שרית

דווקא בגלל שאני מבינה את מצבך ואת האמביולנטיות שכרוכה בהחלטה להחלים,אני יודעת שזה הצעד הנכון ביותר עבורך.את בעצמך כותבת את זה.נשמע שהנזקים מתחילים להצטבר ואת נמצאת בסכנת חיים.תני לאנשים לעזור לך,עכשיו עוד אפשר,אל תפספסי את הצ'אנס הזה.
לגביי הזונדה-קיימת גם אפשרות של TPN (הזנה תוך ורידית),כמובן שזה הקו האחרון ולא ממהרים לעשות זה,אבל אני רוצה לספר לך שלאחרונה גם אני חוברתי לזה(עקב הסרטן),וזה הרבה יותר נסבל! זה גם עוקף את מע' העיכול ומונע במקצת את ההרגשה של כאבי הבטן..כך שאל תוותרי רק בגלל הזונדה.
את מבקשת שנבין אותך והשאלה שלי אלייך-האם את באמת מבינה וקשובה לעצמך??האם את מבינה שמצבך חמור(בעיה בכליות היא תחילתה של אי ספיקת כליות שיכולה לגרום תחילתה של קריסת מערכות)??
לגביי הכרוניות-אני חליתי בגיל 13 .תהליך ההחלמה התחיל בגיל 22.בגיל 24 החלמתי.נכון שאחרי הרבה שנים זה הופך להיות קשה יותר,אבל בהחלט אפשרי!!
קבלי את ההחלטה.יכול להיות שאפילו תופתעי הפעם לגלות כמה זה עוזר ומקל.
עדכני מה חשבת,
קרן אור.

אני יודעת שאת צודקת מאוד מאוד ואני רוצה לקבל באמת את ההחלטה כפרה אבל אני לא יודעת מה לעשות מצד אחד לוותר על זה ומצד שני לא ממש מאמי אני מרגישה כול יום כאבים בצדדים כי אני ניכנסת לשירותים מאוד מאוד כואב לי וקשה לי לעשות פיפי אני לא יודעת עם זה הכליות אני רוצה לטפל בעצמי כפרה אבל ראית כבר כמה אישפוזים הייתי מאמי אך זה לא עזר לי פשוט עזבתי על דעת עצמי ניראה לי שהם אחד ההורים שלי הוא החבר שלי יקבלו עלי החלטה ויעשו משהו שאני יודעת שאני לא רוצה אבל כדי להציל את החיים שלי הם אם יעשו משהו שאני לא יוכל לעזוב על דעת עצמי זה יהיה לי ממש טוב כי אחרי שאני עולה קילו או 2 אני רוצה לעזוב ואם הם יעשו את זה אני ימשיך להיות שם כפרה אבל אני לא יכולה לבקש דבר כזה תעזרי לי לקבל את ההחלטה הנכונה

מה את בעצם מבקשת ממני??איך אוכל לעזור לך(או כל מישהו אחר בסביבתך הקרובה),אם את לא רוצה לעזור לעצמך??
זאת המלחמה שלך על החיים שלך,אנשים יכולים ללוות אותך ברצון ובאהבה בדרך,אבל אם לא תחליטי לצעוד בה,אין שום דבר שנוכל לעשות.

אין לי כ"כ מה להוסיף מעבר למה שכבר נכתב על ידי.
שבי עם עצמך ותחשבי מה את באמת רוצה,האם את באמת מעוניינת שכך יראו שארית חייך??
קשה לי להאמין.
אשמח לעזור לך אם תחליטי לפנות לטיפול.
רק בריאות,
קרן אור.

כן האמת שאני רוצה מאוד לשקם את חיי ולצאת מזה אבל לא יודעת איך לעשות זאת אם אני הולכת למיון אם יכולים לעזור לי או לא ואיך אני יכולה לעזור לעצמי

אני שמחה שאת רוצה לעזור לעצמך.הרעיון של לפנות למיון(ואם יש לך אפשרות לפנות למיון בתה"ש זה עוד יותר טוב),נשמע לי נכון.גם כי זה יכול לקצר לך את ההמתנה לאשפוז(במצבים פיזיים קשים אפשר שיעבירו אותך לאשפוז מידי במחלקה לה"א ללא צורך בהמתנה) אבל בראש ובראשונה כדי לייצב אותך פיזית ולשלול מצבים מסכני חיים,שאת עשויה להיות בהם.

פני עוד היום למיון הקרוב!
המשיכי לעדכן,
קרן אור.