היי\בוקר טוב אפשר לומר

היי בטוחה שזעקתך נשמעת באופן מאוד ברור.והשאלה שאני שואלת את עצמי הוא איך אני יכולה לעזור לך??
הלוואי ויכולתי לשלוח לך דרך מסך המחשב כוחות שיתנו לך תקווה להמשיך,אמונה בכך שזה אפשרי.
רוצה לספר יותר על עצמך?
מה עם טיפול???

ממתינה לתשובתך,
קרן אור.

היי קרןאור תודה ושמחה להכיר אותך..
על עצמי??
אני סובלת כמה וכמה שנים טובות מבולימיה...
עד לא מזמן זה לא היה קיצוני והרסני כל כך
בששנתיים האחרונות זה איום ונורא
מה גם ש"פיענחתי"למה ובעקבות מה נפלתי לזה.ומה הגורמים ה"ישנים"והעכשויים" שמפעילים וממריצים את הבולימיה...
מה זמוזר שדווקא כשממתגלות התובנות שמעולם לא היו ההרס העצמי כפול..לא מבינה את עצמי:(
מה גם שלאחרונה מעבר לרצון להרזות...שבוא נגיד "הוקטן"או יותר נכון קיים אך החשיבות נמוכה בעייניי..זה פשוט ניהיה שיגרה הרסנית כזו שאת הכאב בעצום שבי מאין ספור סיבות אני מבטא בזלילות נישנות וחוזרות..מעבר לרעב שקיים לפעמים מהרעבות...פשוט ניהיה איזה משהו דפוק שאומר תיזללי את הכאב ואז תיפלטי אותו החוצה....
אבל אני רוצה...רוצה ליהיות במקום אחר..ולא מטורף כזה...
אבל משהו עוצר..נעצר בתוכי....אני מביטה בעצמי ולא מאמינה שזוהי אני..חיצוני ופנימי כאחד...
האור שהיה בי..ניכבה...וללא ספק רואים את זה....ואני כל יום מחדש אומרת זהו זה..ומה שמעצבן שדברים מסביב שקורים בחיי משפיעים עליי!!אבל ההיגיון הפיצפון שבי אומר לי...מה..עד מתי אני "יתפוס טרמפ"על המחלה הזו בגלל בעיות!!!??הרי שכול החיים הם בעיה אחת גדולה ותמיד יהיו בעיות אז הרי שלא נכון להתמודד ולהפיג כאב ככה.....כןן כןן אני כזו טובה בדיבורים.....חבל שלא מעשים....ומה שהכי חבל שאני עדיין מחכה לרגע שבאמת יקום הרצון האמיתי הזה!!!אבל ממש....
נפשית אני מתה מפחד..ממה שניהייתי...ובריאותית...הגוף מתחיל שוב ובגדול הפעם לזעוק...להיפצע..לכאוב...לחלות....וחבל....אני צעירה...לגבי טיפול..הייתי...כרגע לא........
תודה על אוזן הקשבת.
מיקי.

חשוב להבין את המרכיב ומה שמסמלת עבורך האכילה,ברובדים העמוקים שלה.איזה הסחת דעת היא נותנת לך,ומה הם התחושות הבלתי נסבלות שכניסתם אלייך מעוררת בך את הצורך להקיא אותם מתוכך.אלו דברים שחשוב להבין ולעבוד עליהם בטיפול,ובאופן וירטואלי לא ניתן לתת להם מענה.
התמיכה שלי היא לא תחליף לטיפול.ואם את רוצה (ואת צודקת-את ראויה ומגיע לך לחיות אחרת!)באמת להחלים את צריכה לגייס אפילו את הקול הקטנטן הזה כדי להלחם על האפשרות הזאת.
עצם פנייתך אליי מראה לי שיש בך חלק שרוצה לשמור על עצמו.הקשיבי לו!
תובנות הן חשובות מאוד בכל התהליך,אבל כפי שנוכחת לדעת,הן לא הדרך.לפעמים הן אפילו כ"כ בלתי נסבלות שהמצב בהתחלה מחמיר,אבל אני תמיד אומרת שהיכן שקשה לך את צריכה להשאר,רק שזה באמת קשה לבד.ולכאן נכנס איש המקצוע שיהיה שם כדי לכוון אותך לצעוד בדרך הזאת.
אני כאן ואת מוזמנת תמיד לשתף.
קרן אור.