מארועי היום...

שמחה שהתעלמת מאנשי החוסר טקט ,אני עם הזמן למדתי לענות להם במשפט קצר אך מאוד כואב(מזל קשת,כשהוא יורה זה כואב).יש הרבה שמרשים לעצמם להעיר לי הערות,ואני נתקלת בזה כמעט באופן יומיומי,ואפילו אצל חמותי ומי שתירצי,ולמדתי שככל שאענה להם ואשחק אותה ביצי,ת כך הם ישקלו מילים בפעמים הבאות...
כתבת "דומה שרק אתן כאן לאחרונה"-זה נכון.הפורום מקדם תמיכה בהבראה מהפרעות אכילה,ויש כאלו שהם לא בכיוון אז הן "פולטות" את עצמם עוד בהתחלה,למרות מכתבי התודה שלהם...
יום מקסים וללא תקלות חשמל למיניהן,
קרן אור

שמתי לב כמה מוקדם את כותבת... כל הכבוד לך!
איך את מרגישה? לא ענית לשאלותי בעניין האנגינה... מקווה שזו חלפה לה וגם הטיפול האנטיביוטי.
לגבי הערות הסביבה - כפי שכתבתי לכרונית, אני כבר הרבה פחות רגישה ויודעת שרובן נובעות מחוסר טקט פשוט או קנאה. כאשר משהו קרוב ורגיש מעיר לי, אני לוקחת זאת לתשומת ליבי.
גם לי היתה תקופה שהייתי מחזירה בעקיצות כואבות. אך זה גוזל ממני יותר מידי אנרגיה ואחר כך אני מוטרדת האם פגעתי בצד השני. אז למדתי לשתוק, כמו במקרה השכן המנוול... להבליג ולשכוח.
ככה אני, מתחממת מהר אך גם נרגעת וסולחת במהרה.
יש לי כל כך הרבה דברים לבצע היום, אין לי מושג איך להתחיל ולארגן את היום הזה. וגם אין לי כח... למרות שרק שבתי מחופש, בא לי לחזור למיטה עם ספר ולצאת בשעות הערב...
יום טוב יקירתי, נדבר בהמשך!
שלך, שלי.

רק עכשיו חזרתי מהעבודה היה לי יום אינטנסיבי של לימודים(יש איזשהו קורס ניהולי שהתחלתי מטעמם...).סליחה שלא עניתי על כל השאלות פשוט קמתי מוקדם(הילדים ערים משעה שש) ויצאתי בשעה חמש וחצי לפנות בוקר לרוץ.זה נתן לי אנרגיה לכל היום,וכשכתבתי מיהרתי כי הייתי צריכה להתחיל להתכונן..אז כך-לא היית כאן בשבועיים האחרונים,ואאעדכן אותך שבני לקה באנגינה קשה,ומשם הדרך לפעם הרביעית היתה קצרה,כך שיחד איתו לקחתי אוגמנטין פעם נוספת.עברו רק ארבעה ימים מאז סיימתי את האנטיביוטיקה,אז מוקדם מידי לדעת,אבל אני מקווה שסיימתי עם זה לתקופה הקרובה,והרחוקה..
לגביי ההערות-בקטע הזה אני קצת שונה,כי לא הייתי עונה וזה היה אוכל אותי עוד יותר.אני לא פוגעת באופן ישיר אני עוקצת ברמה כזאת שאני לא יורדת לפסים אישיים,אבל מבהירה להם שיתפסו מרחק,וזה בדר"כ אחרי פעם שלישית שאגרתי(יש לי סבלנות גבוהה מאוד,אבל כשעולים לי על העצבים אני מתפרצת,אם כי מבוקר),ואז אני מרגישה טוב יותר לגביי עצמי,כי אני יודעת שלא רומסים אותי,כמו שעשו בעבר.ותאמיני לי שלאנשים הספציפיים האלו,הם הם נדבקים אליי,שזה הפרדוקס...
מה שלומך??איך עבר עלייך היום??
מקווה שהימים האחרונים לא עמוסים לך מידי,תמיד שחוזרים מחופשה ואני מכירה את זה על עצמי,יש אח"כ תקופה מאוד אינטנסיבית של לחץ...אז אני מקווה שזה כבר מאחורייך.
נשתמע,
קרן אור

שמחה לשמוע שגם זה עבר וחלף, אך חבל לי ששניכם סבלתם כל כך...
איך את עומדת בעומס תחת השפעת האנטיביוטיקה?
נשמע שעבר עלייך יום עמוס אך מעשיר ומעניין! וודאי נחמד להתרחק מהעבודה הרגילה לפעמים ופשוט לשבת וללמוד משהו חדש.
האמת היא שלא הצלחתי להכנס לקצב עבודה אינטנסיבי כמו שהייתי רוצה (וצריכה), אני דווקא די איטית אחרי חופשה. לוקח לי זמן להתאקלם מחדש.
אך לפחות סיימתי עם הכביסות!
היום היה הספק די עלוב, המשמעת העצמית שלי ירודה והעברתי יותר משעה בסיום ספר שהתחלתי בטיול. לא יכולתי להתאפק, ואשלם על כך הלילה ב"שעות נוספות"...
אבל די עם התלונות! היה באמת חופש מקסים וגם הזדמנות טובה לבלות לבד עם בן הזוג שכבר שב לאיזה 14 שעות עבודה ביום.
וחוץ מזה, בבית יש כמה דברים שאין להם תחליף בשום מקום בעולם... משפחה כמובן, המיטה הנוחה שלי, זרם מים חזק באמבטיה וחשוב מאד - האוכל שלי, הרגיל, הפשוט, והבטוח יותר מכל מטעמי העולם...
ודיווח חיוני - אני לא מקצצת! למרות העליה מתאמצת לאכול כרגיל ולשמור על המשקל החדש. נראה איך אתקדם במשימה הלא פשוטה הזו...
טוב יקירה, שיהיה לך ערב נעים, ורק בריאות לך ולכל בני ביתך!
שלי.