שירן ונטע יקירות,

תודה על ההתעניינות קודם כל.
אני בסדר, לאחרונה ממש עמוסה בגלל כל נושא הפסיכומטרי אבל זה ממלא אותי ונותן לי המון חיוניות בסה"כ, ומעבר לכך אני יכולה להגיד שהמסגרת הזו שאני נמצאת בה מחזקת אותי ואני מרגישה בה "נורמלית" סוף סוף ולא כאישיות חלשה עם הפרעת אכילה <כפי שהרגשתי בעבר.>

גם מבחינת האוכל אני מתקדמת המון ולא מפסיקה להתקדם ולהיחשף! אני מרגישה שחרור עצום ומשמעותי..

וזהו בגדול מאד..אני מקבלת את עצמי מחדש, ואין דבר חשוב יותר מהתליך המבורך הזה אני חושבת. <אחרי תקופה כ"כ ארוכה של סבל...>

ומה איתך יקרה? איך מצבך הבריאותי?? האם במגמת עלייה?

אשמח לשמוע ממך,
שירן.

קודם כל-
קרן אור שלי- תודה רבה רבה רבה על ההתענינות .. אני מאד התגעגעתי אלייכם והפורום היה ממש חסר לי , לא היתי כאן מכמה סיבות- קודם כל לא הרגשתי טוב והמצב שלי לא היה כל כך יציב וכמובן לא פשוט. .ובנוסף בהמשך -לא היה לי נגישות . עברתי ימים קשים מאד שקשה לי להזכר בהם:-(
בינתיים אני מתאוששת מאשפוז קשה ומקווה להיות איתכם פה:-) מקווה להתחיל חיים חדשים ודף חדש.
אוהבת ומתגעגעת

צר לי לשמוע על עוד חוויות קשות שעוברות עלייך.אני מכבדת את רצונך לא להכנס לזה כרגע,אבל מזכירה לך שכשתרגישי שאת רוצה ומסוגלת ,אני אהיה כאן להקשיב.
רק בקשה קטנה לי אלייך-אל תשברי!!!טוב??לא הגעת עד לכאן כדי לוותר לעצמך!!

איתך תמיד,
קרן אור.

טוב לשמוע ממך, מאחלת לך המשך החלמה והתחזקות.

אפרת

אני מאוד מאוד שמחה לשמוע!!
כמה את ראויה לכל הטוב הזה.והיני אחרי מאמצים והשקעה את לאט לאט מגיעה למקום הרבה יותר טוב ושלם עם עצמך.
אני מקווה שאת יודעת להעריך את העוצמות האלו שקיימות בך!
ולגביי-אני גם יותר טוב.מתחילה להתאושש.חזרתי לעבוד,עד כמה שאני יכולה,וזה ממלא אותי,מזכיר לי חיים ששכחתי שהיו לי...אני עדיין בביקורת בבי"ח,כפעמיים בשבוע.וגם אני יכולה לספר לך שהשתנתי לא מעט(לטובה) בתקופה האחרונה.היום אני יודעת שאני יכולה לבקש(ולקבל) יותר מהחיים,היום אני מבינה שאומנם היו לי חיים טובים לפני המחלה,אבל גם הרבה פעמים גימדתי את עצמי ,את צרכיי ואת רצונותיי למען היותי רעיה,אשה ואם.היום אני יודעת יותר להציב את עצמי במרכז,כי אני מבינה שאם לי יהיה טוב,זה באופן ישיר יקרין על כל משפחתי.וכמו כל שינוי,הוא קשה לכולנו.אבל לאט לאט,כששומרים על העיקביות,השינוי קורה מכורח הנסיבות והמציאות.
אז אם את שואלת היכן אני היום-היום אני במקום טוב יותר,עם פני לעתיד,אבל עדיין לא רואה את הסוף.וגם זה בסדר.אני לומדת להשלים גם עם חוסר הידיעה.

המשיכי לעדכן,ובהצלחה בפסיכומטרי(מתי את ניגשת??)
קרן אור.

וואו! את ראויה להערצה! הלוואי ולכולם היו את הכוחות שיש לך..
אני כ"כ שמחה לשמוע שמצבך הבריאותי טוב יותר ושאת מתאוששת!!! אני זוכרת כמה היה לך קשה ואני יודעת שגם עכשיו קשה לך אבל עכשיו זה נשמע שאת כבר במקום יותר בטוח וזה משמח אותי מאד!
את מחלתך נמצאת בנסיגה? החלמת מהמחלה? את כבר לא עוברת מהטיפולים?
לא הבנתי כ"כ מדברייך האם מחלתך כבר מאחורייך או לא.

כל הכבוד לך יקרה! זה כ"כ מגיע לך.. <אין לך מושג עד כמה>..


אוהבת ומחכה לשמוע ממך,
שירן.


נ.ב: אני ניגשת בסוף מרץ.

אכן הבנת נכון,מחלתי כרגע ברגיעה..(טפו..טפו..רק שימשך).
עשיתי בדיקה שמצאה פוליפים,עברתי לפני כשבועיים הסרה בניתוח,ויכול מאוד להיות שבקרוב אתחיל הקרנות מניעתיות.אבל בנתיים,מנסה לאושש ולחזק את עצמי,לנצל את מרווח הנשימה שנוצר...ולהמשיך לקוות לטוב.

איך עוברים עלייך ימים אלו(מעבר ללחץ המובן מפני תאריך הפסיכומטרי המתקרב)??האם יש לך מחשבות על לימודים באוניברסיטה אחרי??נושאים שמעניין אותך ללמוד??

נשיקות,
קרן אור.