שששבת שששלום!

ניסיתי להכנס לכאן קודם,אך המחשב מסנן אותי...חחח..
קיבלתי את המיילון שלך יקרה,אני בסדר,גם הבן שלי עם אפיזודות של חום,שהולכות ובאות בהתאם לאדוויל+אקמול.ולא לא נראה לי בסוף שזאת דלקת בדרכי השתן,כי היום הדחיפות כבר הסתדרה...מה שיותר מתאים לי זאת אנגינה,למרות שהמשטח המהיר של אתמול יצא שלילי.אבל יכול להיות שזה רק התחיל ומוקדם מידי....
את עוגת השוקולד הכנתי רק אחה"צ.לפני כן פשוט יצאתי לסידורים,אספתי את הילדה מהגן,אכלנו צהריים,ונכנסתי לישון.אחה"צ בעלי יצא עם הילדים לפארק הקרוב,עד שהחום הכניע את בני.אבל אני הספקתי לאפות(יצא מושלם,בצירוף עם כדור גלידה!),ולבשל ארוחת ערב מושקעת.שבסוף רק אני ובעלי אכלנו...
אני כבר יודעת מתי היום הולדת שלך,ולמה בעצם שלא תביאי עוגה לעבודה??אין לי בעיה להכין עבורך,בתנאי שכלת השמחה תטעם.....(מותר לך תאמיני לי...תהני קצת!).אני מבינה שאת בחופש,גם אני נהגתי לקחת יום חופש ביום הולדת שלי,אבל כבר כמה שנים שמשהו בעבודה "נופל" בדיוק על התאריך הזה.
טוב אני הולכת להרדים את הילדים,אהיה כאן יותר מאוחר.
נשיקות,קרן אור

היי! מקווה שאת ישנה בנעימים מבלי להתעורר לטיפולי חולי שונים. מקווה שבנך חש טוב יותר ושלא עולה לו החום. מסכנון קטן... אני תמיד רגישה לסבל, אבל כשזה מגיע לילדים - שם אני נשברת. מסכנים... למה מגיע להם לסבול?? אני זוכרת שכשאני הייתי חולה בלי סוף בילדות, אמא שלי לפעמים היתה ממלמלת "אוי אלוהים, שיעבור אלי, שיעבור אלי..." , ואני הייתי חושבת לעצמי בלב - מה היא, מטומטמת? היא רוצה להיות חולה? אבל היום, למרות שאינני אמא בעצמי, אני מבינה את זה לחלוטין.

יקירה שלי - אני יכולה "לתקתק" איזו עוגה שאני רוצה (למרות שהמיקסר מקולקל), אני פשוט לא רוצה. למה אני לא רוצה להביא עוגה לעבודה? כי אני לא רוצה להתאמץ ולבזבז כוח וזמן עבור אלה שעובדות אתי. מבחינתי לא מגיע להן.

באשר לחופש - אז ככה: אני מעולם לא לקחתי חופש ביום-ההולדת שלי. אך השנה החלטתי לקחת פשוט כי אני רוצה שקט לעצמי ולפחות לא להיות בעבודה. האמת היא שזה התחיל בתור בדיחה. הן הסתלבטו עלי ושאלו אותי באיזה מטעמים אני אפנק אותן ביום-ההולדת שלי (אמרתי לכן שהן "בונות" עלי). אז "שלפתי" להן בצחוק מבלי לחשוב פעמיים "חחח... תקפצו לי! אני לא פה!" וככה זה התגלגל עד שהפך לעובדה מוגמרת, לפחות מבחינתי...

יפיופה שלי, תיכף אני כותבת לך.

לילה טוב ומבורך!

כרונית.

שמחה לשמוע שישנת הבוקר מעט יותר מהרגיל וש"חפפת" קצת בנקיונות... את ממש עייפה, אה? מקווה שארגנת לעצמך ערב רגוע עם טלוויזיה ומוזיקה טובה, כמו שכתבת, ושצליחי לאגור קצת כוחות בסוף השבוע.

מרק משקית? זה כימיכלים טהורים! לא מתאים לך, מומחית בריאות שלי...
נראה לי שהעדר הגז היה רמז מלמעלה - די למרקי השקיות!
האמת היא שמרקים הם המזון היחיד שאני מסוגלת להכין בקלות, בהנאה, וגם בהצלחה. כך ששקיות לא נכנסות אלי הביתה.

לגבי יום ההולדת - יום חופש הוא must!
מכיוון שהתאריך חסוי אברך אותך כבר עכשיו ואומר מניסיוני (יום הולדת 30 לפני זמן קצר), בסופו של דבר, זה עובר כמעט בלי להרגיש...
ואמא שלי תמיד אומרת שכל שנה צריך לחגוג קצת יותר. אבל אולי את מאלו המסתייגים מימי הולדת באופן תמידי? בלי קשר לגיל?

סיימתי סרט רע ב DVD, ונראה לי שלמרות השעה המוקדמת אכנס למיטה עם ספר עד שארדם.
שולחת לך כוחות (לעמוד על הרגליים ומול הלחצים), לא שיש לי כל כך הרבה, אך מוכנה להתחלק במה שיש!
לילה טוב יקירה,
שלי.

כן, אני באמת עייפה, או, לפחות, הייתי. ואילו עכשיו, בשעה עשרים לשתיים בלילה/בוקר, אני בשיא הערנות, והאמת היא שממש מתאים לי לצאת לריצה עכשיו. מאד נעים בחוץ עכשיו (ירדתי לזרוק זבל). רק מה - קצת מפחיד בשעה הזו... אז נראה לי שאכלא את חשקי זה בקרבי...

באשר לנקיונות - האמת היא שלא כ"כ אכפת לי שלא שטפתי את כל הדירה היום. הדירה גם כך מבהיקה מכיוון שכל יום אני מטאטאה, מנגבת אבק ומדיחה באקונומיקה את השירותים וכל הכיורים, וגם את הסמרטוט של המטבח. ובכלל, מי הספונג'ה של היום יצאו נקיים לחלוטין...

בקשר למרק - האמת היא שאני לא שותה הרבה מרק שקיות, ואני לא שותה הרבה מרק בכלל. סתם התחשק לי משהו מלוח וחם. מצחיק שאת פירשת את העדר הגז כך, מכיוון שאני פירשתי אותו כ- "כרונית, מישהו למעלה החליט שאת לא צריכה לאכול היום" (קרן אור, לא לדאוג! ביצעתי עריקה למחנה הבישול במיקרו!).

לגבי המומולדת - קודם כל, תודה על האיחולים המוקדמים! שנית, כפי שכתבתי לקרן אור, עד היום מעולם לא לקחתי חופש בימי ההולדת שלי. אני מאד רגישה לתאריך הזה, לא יודעת למה. כנראה שנולדתי מתוסבכת...

איזה ספר את קוראת? משהו מעניין?

לילה טוב ושבת רגועה!

כרונית.

ושוב הצלחת לשעשע אותי בתגובתך...
אך את יודעת, יקירתי, שהקול הזה שאומר "את לא צריכה לאכול היום" הוא בראשנו בלבד. אותו הקול שלוחש, ולפעמים צועק, כל מיני הערות נבזיות ומכוערות. וחבל שהוא שם, וחבל שקשה כל כך להשתיק אותו.
כך שאני עדיין דבקה בטענתי שתקלת הגז משמעה "בשלי לך משהו מזין, טעים, בריא ותהיי שבעה ומסופקת"!.
מילא אני, שבקושי מסוגלת להכיו חביתה, אך בשלנית שכמוך צריכה להתרחק גם מהמיקרו!

ואכן, בימים האחרונים מזג האוויר בשעות הערב והלילה נעים עד מאד. מנצלת אותו לטיולים ארוכים עם הכלבה, אך אף פעם, אבל אף פעם, לא מתעורר בי חשק לרוץ... זו אחת הפעילויות השנואות עלי, למרות שהגיע הזמן שאשפר את הכושר האירובי שלי.

אם קראתי נכון נרדמת רק בשש בבוקר... אני התעוררתי בדיוק בשעה זו! ככה זה כשמכבים את האור בחצות.

שאלת מה אני קוראת כרגע - קשה לי לענות כאן בשל חשש חשיפה.... ובקצרה - קוראת סיפור קצר בשפה זרה שאותה אני לומדת כבר כמה שנים. זה סיפור מקסים ומרגש של סופרת מפורסמת אך הקריאה כמובן איטית הרבה יותר מאשר קריאה בעברית או באנגלית. אך יש לזה גם יתרון - אני מתעכבת על כל פסקה ולא "רצה קדימה", וזה כיף גדול.
אך באופן יחסי הקריאה של הטקסט הזה כמעט שוטפת, בקושי זקוקה למילון, וזה גורם לי להרגיש שבהיבט זה התקדמתי לא מעט בחודשים האחרונים. ונשאר לי רק עמוד!

טוב יקירתי, מקווה שהלילה עינייך יעצמו קצת יותר מוקדם,
לילה טוב,
שלי.