שלום יקירות!

שבתי מיום ארוך בצפון, ביקורי משפחה וחברים. סגרנו כמה מחויבויות חברתיות מהן התחמקנו קיץ שלם... לא יפה... אז ארגנו פרחים, יין ומתנות לילדים, כדי לא להגיע בידיים ריקות ועברנו מסלון לסלון.
בשלב מסוים אבדתי את היכולת לספור כמה כוסות קפה שתיתי ומכמה עוגות שונות טעמתי, וכמה פעמים נהלתי את אותה השיחה בדיוק...
וכן, לצערי רק "טעמתי" מהעוגות השונות, כי לא יכולתי להמנע מהמחשבה שביעד הבא שוב יציבו לפני עוגות ועוגיות, ושוב יהיו פיתויים ולחצים סביבתיים, ולכן אני לא יכולה להרשות לעצמי פרוסה אחת שמנה ויפה.
וכמובן שגם חזרתי עם בחילה איומה מכל כוסות הקפה ונשנושי העוגות הללו!
אך בסך הכל היה נחמד ומרגש לפגוש כמה חברים שלא ראינו זמן רב.
קצת מותשת, אז כותבת לכן בקצרה, ומאחלת לכולן לילה נפלא וחלומות מתוקים!