שלום בנותיי היקרות!!

אני שמחה שפירגנת לעצמך את המנוחה.זה מה שניסיתי לרמוז לך,מכירה את זה מעצמי,לפעמים אנחנו נותנות כ"כ הרבה לאחרים ואנחנו נשארות ריקות מבפנים...והחלל הזה הוא שמחפש להתמלא.לצערי זה התבטא אצלך בנפילה,אבל אני שמחה שקמת ממנה מחוזקת וממשיכה הלאה.זה מה שאני אוהבת בך כ"כ,אני מעריצה אותך ע"כ,את לא מתעכבת על העבר,את פשוט מסתכלת קדימה.כל הכבוד יקרה!!ועכשיו שאת יודעת לזהות מה שגרם לנפילה אני מקווה שתפסיקי ליום אחד לפחות להיות "מדריכת תיירים" אני בטוחה שכמו שהם אמרו לך,זה בסדר מצידם גם להסתובב לבד.אני יודעת מעצמי עד כמה חשוב לנו הלבד הזה לפעמים...
טוב יקרה מקווה שיש לך מצב רוח טוב יותר,
אוהבת מאד,
קרן אור.
נ.ב. ישנתי עם הבת שלי,היא ממש דרשה ממני,ובדיעבד זאת היתה החלטה נכונה.אבל היא קמה עם חום גבוה יותר,שתתה מים,והקיאה עליי הכול.את יודעת אני מסוגלת להתמודד עם הכול,אבל עם קיא קשה לי.אולי בגלל העבר שלי,זה גורם לי לבחילה.תארי לך שזרקתי את הבגדים שלה לפח,לא יכולתי לנקות אותם!!!טוב שבעלי הגיע אז הוא ניקה את הריצפה והספה....

כן יקירה, דאגת כי זיהית את עצמך בתהנהגות שלי, לדעתי. ריצות מטורפות ודאגה לסביבה, וכמו "הזנחה" של עצמי, של הרצונות והצרכים שלי. צודקת לחלוטין. היום כבר קרסתי תחת העומס. חבל שזה התבטא בזה, אבל ממשיכים!! אין מה לדוש בזה. אני יודעת מה הביא אותי לנקודת השפל ואדאג שלא להגיע אליה יותא, לעולם!!!

צר לי לשמוע על בתך, ואני מבינה אותך לגבי הקיא. עבדתי שנים עם תינוקות, והיו מקיאים עלי... זה היה זורק אותי למקומות של גועל רציני... אבל קיבלתי זאת בהבנה, ולרוב עזרו לי לנקות זאת, ואני טיפלתי בתינוק המקיא...
אני מקווה שמחר היא תרגיש כבר טוב יותר!!! הלוואי.

אני מרגישה טוב יותר, המנוחה והפרטיות עשו לי טוב. אגרתי קצת כוחות. כמה טוב להכנס למיטה באמצע היום....

טוב מתוקה שלי, אשמח לשמוע ממך מאוחר יותר... תרגישו טוב שם!!!

אוהבת מאוד!!!!!!!!!!!!!!!!

בלונדי.

טוב אז כתבתי הודעה ארוכה,אבל המחשב סינן אותי..
הבית עכשיו שקט אני אחריי מקלחת והתעמלות,אבל אני לא רגועה.הבת שלי עם חום גבוה,דופק מהיר מהחום,וכל זה עם שילוב של אדוויל ואקמול.ולגביי הקיא-תארי לך שבערב לא נתתי לה יותר משלוש כפות מרק,כי פחדתי שהיא תקיא שוב.הרופא אומר שזה וירוס של 12 שעות,אבל כבר עברו 12 שעות.ואת יודעת,נגוזו כל תכנוני סוף השבוע שוב.ומחר עוד בעלי עובד ואני שוב לבד עם הילדים ,וזה קשה בייחוד כשיש לך ילדה חולה בבית.אני מקווה שנגמור כבר את פרק המחלות,כמה כבר אפשר להיות חולים?????????
וטוב שישנתי בצהריים שעתיים,כמה זה היה חסר לי,מילאתי מצברים שהיו ריקים אצלי מכל הלחץ והמתח הפיזי והנפשי של השבוע האחרון.
תגידי האורחים כבר הלכו או שהם טיילו היום לבד??ומה התכנונים למחר??אני מקווה שביניהם ישנה מנוחה,אל תוותרי עליה יקרה שלי.את זקוקה לה עברו עלייך שבועיים לחוצים.
טוב אנחנו נשתמע לנו יותר מאוחר,
אוהבת קרן אור

בלונדי מתוקה שלי - הצטערתי לשמוע על הנפילה הקטנה ועל התחושות הרעות, אך כרגיל מוקסמת לגלות כמה את חזקה ומסוגלת לסלוח לעצמך ולהמשיך הלאה באופטימיות שכזו. מנקודת המבט שלי זוהי גישה מופלאה לחיים.
והכי חשוב שאת מסוגלת לזהות מה הוביל אותך לשם, ובפעם הבאה גם תצליחי "להקדים תרופה למכה" - לפנות זמן לעצמך, למנוחה, לדאוג לפרטיות שלך לפני שאת דואגת לאחרים.
מקווה שאת מרגישה יותר טוב, שהגרון משתפר ושארועי היום לא עוררו בך דכדוך עמוק מידי.
מחר יהיה הרבה יותר טוב! נכון?

קרן אור יקרה - ממש כואב לי הלב עלייך ועל הילדה... מקווה מאד שהיא תחלים במהרה ושלא תאלצי להתמודד בקרוב עם מחלות, הקאות, וכל מה שמלווה לזה. אל תרגישי רע עם תגובתך להקאה של הקטנה - גם לנו יש את ההיסטוריה שלנו, כפי שכתבת, ואי אפשר לשים אותה בצד רק בשל וירוסים של הקטנים.
כולי תקווה שסוף השבוע יעבור עליך בשקט יחסי, שתוכלי לנוח קצת ולאגור כוחות.

מצחיק קצת שהחמאתן לי על התמיכה בחברה... הרי כולנו היינו עושות אותו הדבר, לא? מי שיודע כמה קשה לקרוא לעזרה, לגלות חולשה ולאפשר לאחרים להיות לידך ברגעים הפגיעים ביותר לא יכול שלא להענות לקריאה נואשת של משהו אחר.
האמת היא שהיא אפילו לא מהחברות הקרובות ביותר, וגם לה יש חברות טובות יותר ממני. כך שהיה קצת מפתיע שהיא התקשרה דווקא אלי.
בכל אופן, כל האירוע הזה הזכיר לי שלמרות כל ההתבכיינות שלי לאחרונה, יש לי מזל גדול. אם לי היה קורה דבר שכזה ברור לי שלצידי היו בני משפחה ובן זוגי, ובכלל לא הייתי צריכה לשקול למי להתקשר כדי לא להיות לבד בחדר מיון.
הבעיה היא שאני חלשה מאד בלבקש עזרה...

נוסעת מחר לסוף שבוע אצל חברים שעברו לגור באיזה ישוב מבודד לגמרי. ממש לא בא לי, אך הם הזמינו כבר כמה פעמים והבטחנו שנבוא. אז אבקר כאן שוב מחר בבוקר ואז אעדר שוב.
בבקשה ממכן - שמרו על עצמכן במהלך סוף השבוע הקרוב, תשאירו קצת זמן לעצמכן ותשתדלו לחייך, למרות הכל.

נשיקות לילה טוב,
שלי.