בוקר טוב!!

לא ממש הבנתי - האם את שוב חולה? החום הגבוה וההקאות תקפו גם אותך?
מחזיקה אצבעות (גם ברגליים...) שכל המחלות הללו שתקפו את משפחתך יחלפו במהרה.
יש לך עזרה היום? בעלך? אמא? זה ממש יותר מידי, לא מפתיע שבסופו של דבר את קורסת. שום גיבור-על לא יכול לעמוד בכל זה...
תרגישי טוב יקירתי, תשמרי על עצמך ודאגי למנוחה כמה שתוכלי.
אשוב מחר בערב, מקווה שעד אז הכל ישתפר.
שלך,
שלי.

תודה על התגובה יקירה.לא החום והקאות עדיין לא תפסו אותי(ומקווה שזה גם לא יקרה),אבל הגרון שוב כואב לי,ויש לי חולשה בכל הגוף,ולחץ בריאה הימנית,אני מקווה שאני לא מתחילה שוב אנגינה.ולא,היום אין לי עזרה עד שלוש בצהריים,כי בעלי בעבודה.תיכף אני יוצאת שוב לרופא,קבעתי תור.הוא בטח חושב שאני היפוכונדרית,אבל עד היום תמיד כשחזרתי שוב לצערי היו ממצאים שונים...
נשיקות ותודה על הדאגה,
קרן אור

זה מה שאני נואמת לך בערך מהיום הראשון שהכרתי אותך - להוריד הילוך קטן ולספק לעצמך ספייס, כי אחרת - את כבר יודעת. ואני יודעת שקשה ליישם את זה כהלכה, אבל כדאי להתאמץ ולחשוב איך אפשר ללכת לקראת זה בתנאים הקיימים, ואני מאמינה שאפשר. אפילו שינוי קטן עשוי לעזור. זה יהיה רע מאד ורע לכולם אם חלילה תתמוטטי, ובטח אם תפני חלילה ל"מפלט אחר"! חס וחלילה! אין שום "מפלט אחר"! את חייבת לשמור על עצמך למען עצמך ולמען משפחתך, ובייחוד עכשיו, בתקופה קשה זו. כולם צריכים אותך בריאה וחזקה.

יקירה, אני באמת מצטערת לשמוע על כל ההתפתחויות החדשות, והלוואי והיתה לך יותר עזרה בכיוון הזה. אני מתפללת שהמצב ישתפר, ושסבתך תעבור את היממה הקריטית בשלום.

השביתה הצפויה לא קשורה אלי, לפחות לא בשלב זה. שלחתי לך מיילון (בנוסף על ההוא מאתמול בלילה).

מתוקה, תהיי חזקה ואל תאבדי תקווה!

כולנו אתך!

אוהבת מאד,

כרונית.

אני יודעת שאת נואמת לי את זה מהיום הראשון,ובמצבים כאלו,אני יודעת עוד יותר כמה את צודקת.ולכן כתבתי לך את זה.למרות שבאמת קשה ליישם את זה כי כשיש לך שני ילדים חולים עם הקאות בבית,לא יודעת מהיכן למצוא את הזמן לטפל בעצמי.ולא אין לי עזרה כרגע כי אימי שקועה בהכנות לאזכרה ובדאגה לאבי.אני כרגע מרגישה לא טוב ואני מחזיקה את עצמי לא להקיא,כל ארוחת הערב עולה לי,נראה לי שזה בגלל האנגינה עם שילוב של הגועל מהקאות של הילדים.
טוב אני מקווה לשמוע ממך בהמשך הערב,
מאחלת לך ולכולנו שבת שלום.
שלחתי לך מייל לפני 10 דקות.

צר לי על כל החולי, ואני מתפללת לשיפור במצב שלכם שם. לגבייך ולגבי הילדים - בסופו של דבר זה יעבור, אז אל תישברי! נכון, זה כבר באמת טו מאץ' וזה מעצבן ומייאש, אבל זה יעבור, ואז את תחזרי להיות אמא בריאה לשני ילדים חמודים ובריאים, ואז גם תוכלי לחשוב בבהירות הלאה. הדבר שמעיב על כל זה הוא החורף הקרב, שלפחות בשבילי הוא אומר "מחלות", ומן הסתם גם אני אתפוס לי ברננה איזו אנגינה חריפה או שפעת או שניהם ביחד - למה לא?? מי אמר שהאחת פוטרת מרעותה? טוב, מה אני אעשה? ככה זה אצלי. נקווה שלא, אבל תמיד אני נכנסת לכוננות. זאת גם אחת הסיבות לכך שאני שונאת את החורף.

יקירה, עניתי לך למייל.

שיהיה רק ליל מנוחה ושקט ורוגע!

אוהבת מאד!

כרונית.