בוקר טוב יפות שלי!!

איך את מרגישה?
הבנתי שגם אלייך שבה האנגינה, ודווקא ברגע זה בו את אמורה לטפל בכל כך הרבה אנשים...
כתבת שדברים לא קורים סתם - נכון, הרי גם הגוף וגם הנפש מאותתים כשהם במצוקה, ובשלב מסוים עוברים לצרחות.
יודעת שזה קשה, או אפילו בלתי אפשרי, אך את חייבת לספק לעצמך מנוחה אמיתית כדי להפסיק את מעגל האנגינות הזה. הרי כל עוד את עובדת, מטפלת בילדים החולים, דואגת לסבתך סביב השעון, לא תחלימי באופן מלא.
תסירי מעט עומס לכמה ימים, נראה לי שאין ברירה... ואז אולי תוך כדי מנוחה יחסית יהיה לך מעט זמן לחשוב על כל מה שעבר עלייך בתקופה האחרונה, על כל הדברים עמם את מתמודדת, ותגיעי לאיזה פורקן רגשי קטן שיקל עלייך את המשך הדרך.
מקווה מאד שבפתח עומד לו שבוע קל יותר עם חדשות טובות בלבד...
הרבה נשיקות,
שלי.