קרן אור היקרה:

כבר אמרתי לך שאני שואבת הרבה עידוד מהכינוי שבחרת לעצמך??
וכנראה שלא בכדי.את מתארת התמודדות עם מצב לא פשוט עבורך,באותה מידה יכולת להמשיך "לדבר" דרך הגוף,כתמיד,,אבל בחרת שלא לעשות זאת ובמקום זה הישרת מבט אל האמת,גם אם היא היתה קשה ושיתפת מישהי שבהערכתך יכולה לעזור ולהקל עלייך.וע"כ הערכתי הרבה אלייך.אני חושבת שהחיים תמיד יזמנו לנו מצבים לא נוחים,ולא תמיד האמת שלנו תהיה קלה לאמירה ,אבל יחד עם זאת,אין דרך אמיתית אחרת לפתור דברים,למעט שיתוף וכנות.אני חושבת שאז את גם מגלה,כמה אנשים נענים לדרך ההתנהגות הזאת וכמה הם נכונים להיות שם ולעזור כמיטב יכולתם.כמובן שאני מאחלת לך שהתוצאות יובילו לאן שאת מכווננת,אבל גם אם לא,מגיע לך שאפו על הדרך!

ושמחה לשמוע שהרשת לעצמך להנות מפאי התפוחים.אני בטוחה שבראייה אחורה זה לא ממש עשה הבדל מבחינה תזונתית..אבל אוכל הוא גם הנאה ולא רק צורך פיזי.

מאחלת לך שבוע מקסים,מלא בהתפתחויות חיוביות,
שלך,
קרן אור.