לאן כולם נעלמו????????

ואצלך?
אהבתי מאד את הודעתך מהבוקר.
אוהבת את הכנות שלך כשאת מודה שעדיין יש צורך בזהירות ובעירנות ומעריצה את ההתמודדות העיקשת שלך.
נראה לי שעם ההחלמה, הילדים, העבודה, בנית לעצמך בטחון עצמי והערכה עצמית שממשיכים להתחזק כל הזמן. וכמו שכתבת, אסור לך לאפשר לאף אחד להרוס את מה שבנית!
כנראה שרק מי שהגיע כבר לשלב כזה של החלמה ובריאות מבין על מה וויתרנו כל כך הרבה שנים... על שפיות ואושר.

אני בדרך לחברה, אך קודם מכינה לי ארוחת ערב מוקדמת. חוששת שאם אוכל שם יתעוררו כל מיני מחשבות שליליות כגון "אכלתי יותר מידי", "לא הייתי צריכה לאכול את זה", ובמצבי כרגע עדיף לתכנן מראש ולוותר על ספונטניות.
קשה לי לקבל את המצב הזה של צעד קדימה, צעד אחורה, אך העיקר שהנפילה לא הגיעה? נכון?
מקווה שבקרוב אשוב לשלב הטוב יותר בו אני יכולה להרשות לעצמי לאכול בחופשיות רבה יותר.
אך כרגע המטרה המרכזית היא לא להביא את עצמי למצב לא נוח ולהתמודד עימו לבדי בלילה בבית...
ערב נעים יקירתי, אם לא אהיה עייפה מידי אשוב הנה בלילה.
שלך,
שלי.

אני בסדר גמור,תודה על ההתענינות.אבל האמת היא שכ"כ מתחשק לי להתעמל,אפילו רק תרגילי מתיחות,אבל אני מונעת בעדי...לפחות עד שאסיים את האנטיביוטיקה.מחר אעשה בדיקות דם,ואז כשאקבל את התשובות אדע יותר מה המצב עם החיידק.
קיבלתי מכתב היום מהפסיכולוגית,בעקבות השיחה של החג,והיא הזמינה אותי לשיחה אצלה.נראה לי שאענה להזמנה.האמת היא שאני צריכה לברר לעצמי כמה דברים כמו מה מניע אותי,מה רודף אותי שאני לא מצליחה לאפשר לעצמי רגע של שקט(ועכשיו שאני עושה את זה למה זה מרגיש לי כ"כ מוזר??)??ממה אני מפחדת??או שזה באמת האופי שלי-היפר,תקתקני,יצרני...??
את רואה גם אני עדיין לא שלמה עם הרבה דברים,אבל מרגיעה את עצמי בכך שלפחות בסיס יציב הצלחתי לבנות.
אני שמחה שאת מתכננת את הצעדים שלך,זה חשוב בתקופה כזאת.אין כל רע לצעוד במקום או טיפה אחורה,כל זמן שלא נשארים שם.אני קוראת לזה "מנוחה".הפוגה ריגעית.וכן,כל עוד שלא היתה נפילה(תאמיני גם שלא תהיה) הכל כשיר כדי למנעה.
מאחלת לך בילוי נעים עם החברה,ואולי יום אחד גם אנחנו נשב על כוס קפה.
ערב נעים וקליל,קרן אור

אני חושבת שאת נוהגת נכון בכך שאת מתכננת כמה צעדים קדימה ומוותרת באופן זמני על ספונטניות. כי אם את מרגישה עכשיו במצב עדין, אז כן, בהחלט כדאי להרחיק עוד קצת את הגדר משפת הבור כדי לא ליפול לתוכו (לספק יותר מרווח בטחון בין הבור לגדר). תנסי פחות לחשוב על הפחד מהנפילה, אלא יותר על תוכניותייך לעיסוקייך ל-12 השעות הבאות (זוהי סתם דוגמה). באופן כללי, ככל שפחות תחשבי על תסריט שלילי - בעצם כך את תתרחקי ממנו.

טוב,אני מקווה שלא בלבלתי אותך לעת לילה...

ומקווה שנהנית אצל חברתך ושיהיה לך לילה נעים וקל!

כרונית.