קרן אור היקרה:

מה שלומך? איך היה החופשה? מקווה שנהנת!
כבר הרבה זמן שלא נכנסתי לכאן וזה היה לי חסר התגעגעתי אליך.. נראה לי שפשוט כ"כ הרבה דברים צורמים לי בזמן האחרון שהייתי צריכה לתת לעצמי זמן כדי שאוכל לפחות להבין עד כמה הדברים באמת צורמים..
בכל אופן אנסה לספר לך קצת ממה שקורה בתקווה לשמוע מה את חושבת על הכל:
אז ככה יש לי 4 הפניות פתוחות, 1 לקב"ן (בקיצור פסיכולוג..) שהייתי אצלה פעם אחת ונראב לי שזה עזר אבל הייתי רק פעם אחת ומאז לא שמעתי מהם שוב, ניסתי לתפוס אותם אבל לא הצלחתי.. מי שראתה אותי הייתה ממש בהריון והיתה צריכה להעביר את התיק שלי למישהו אחר מה שאולי יכול להסביר את העיקוב..
יש לי עוד הפניה לרופאת נשים שיש לי תור אליה בסוף החודש,הפניה לדיאטנית שאני לא כזה מוכנה לדברים שיביא איתו בתחילת החודש הבא..ועוד הפניה לרופא שאני לא יודעת איך מבטאים כי הרופאה חושבת שליתר בטחון כדאי לבדוק שאין לי פעילות יתר של בלוטת התריס מה שיכול להסביר למה אני כ"כ רזה וגם כדי לשלול דברים קצת יותר גדולים למרות שהיא לא חושבת שיש פשוט תוצאות בדיקות הדם שלי היו גבוליות...וגם ככה אני די בטוחה שזה לא זה..
ובתוך כל זה יש את הענין של המקום שרות שלי שלא ממש מגיע להנהלה שם חיילות, אני מקירה מקרוב את הצרוך של החניכים אבל באותו זמן אני מכירה על בשרי את הקושי וחוסר ההתנהלות הנכונה עם החיילות אני פשוט לא חושבת שלאף חיילת מגיע לעבור את מה שאני עברתי השנה ולהנהלה כזאת לא מגיע שהמדינה תתגבר אותם בחיילות אם הם ממש לא יודעים איך להתייחס אליהם.. היתה ישיבה שעשינו כדי לנסות לפתור את הדברים וזה פשוט היה תקין מדי מבחינה פוליטית כאילו פחדו להגיד לו שהוא לא בסדר, מה שבעיני מראה זלזול בנו-עד שלא יוכח אחרת לוקחים את החיילות בערבון מוגבל כאילו כל מה שעברנו עד עכשיו לא היה מספיק..
אני לפחות יכולה להגיד שבתוך כל הבלגן בין מה שקורה בבית לשירות לפחות יש לי את הקצינה שלי, שדי מחזיקה לי את היד לאורך כל זה,אני עדין לא תמיד מרגישה שזה מתאים שהיא זאת שעוזרת לי לאסוף כל פעם מחדש את השברים אבל אני ממש מעריכה אותה שהיא כן עושה את זה בשבילי..
בכל אופן אשמח לשמוע מה את חושבת,
תקווה