קרן אור היקרה:

מה שלומך? איך את מרגישה? מה מעשיך בימים אלו?
אצלי העניינים קצת מסובכים ונראה לי שאפילו להודות בזה זה מבחינת התקדמות בשבילי..
כמו שאת יודעת יש לי מלא הפניות, השאלה שלך היא מובנת מי שבעצם שלך אותי לכל ההפניות האלא היא רופאת היחידה שלי שגם בעקרון נמצאת במעכב אחרי כל ההפניות.
התחלתי ללכת לקבן- בנתיים נקבע לי פעם בשבועים ללכת לדבר איתו, הוא די נחמד נראה לי שהדבר שישר קנה אותי היה שאיך שנכנתי למשרד שלו היו שתי כסאות באמצע החדר- וככה ישבנו ודיברנו, הוא לא ישב מאחורי השולחן שלו מה שבשבילי הרגיש שהוא באמת רוצה להקשיב למה שאני אומרת ולנסות ולעזור לי למרות שהוא בכלל לא מכיר אותי ולא חייב לי שום דבר.
היה לי ממש קשה לדבר איתו אני פשוט היתי לחוצה מהמעד אני חושבת וגם מרוב שאני לא מדברת על זה ולא טיפלתי בזה עד עכשיו אני פשוט לא יודעת איך להתחיל ומה בעצם לומר לו..
חשוב לי לנסות את זה אבל באותו זמן לי ממש קשה לדבר והוא כבר אמר לי מראש שאם הוא יראה שקשה לי מדי לדבר על זה הוא לא יכריח אותי ופשוט נפרד כידידים ולא נמשיך בטיפול מה שקצת מפחיד אותי כי חשוב לי, חשוב לי לנסות ולצאת מזה אני פשוט מפחדת שאני לא יודעת איך ,שאני לא יודעת לתפקד, לא יודעת להכיר את עצמי בלי בצל של הפרעת האכילה שלי..
בכל אופן אני רוצה לנסות ולהשתנות לנסות ולהגיע לחיים שאני יודעת שמגיע לי לחיות אותם..
אשמח לשמוע מה את חושבת,תקווה