שלוםם..

שלום ליטל,
לקחתי את הסיכון שכלל לא תכנסי לקרוא את תגובתי, לאחר שציינת בברור שאת לא מעוניינת שנטיף לך שזוהי לא הדרך.
אך זו האמת.
כתבת שאת רוצה לצאת מהבולימיה, אך התכנון שלך - צום וסלט ליום - יזרוק אותך הישר לחיקה של הפרעת אכילה אחרת, אנורקסיה. או לחילופין, רק יחמיר את הבולימיה, כי התשוקה למזון והשאיפה לרזות ולשנות את גופך לא תעלם.

בולימיה היא מחלה איומה. מאמינה שאת כבר יודעת זאת אחרי שנה וחצי עם המחלה, וכבולימית מזה יותר מעשור אני יכולה לומר לך שהמצב רק ילך ויחמיר.
התלות שלך במחלה, הנזקים הבריאותיים, הנזקים הנפשיים, ההסתרה, הבושה, השנאה העצמית - כל אלו ילכו ויגדלו.

יש דרכים שונות להחלים מבולימיה, ואני מתמודדת עמן כעת.
אך צום, הרעבה עצמית, צמצום במזון - כל אלו אינם הדרך.
הרעבה וצום יחלישו את גופך ויובילו לאין ספור נזקים גופניים, בנוסף לאלו של הבולימיה. גם אם תורידי את המשקל שאת שואפת להסיר מגופך, הרי שרוב הסיכויים שעדיין לא תהיי שבעת רצון, ובמקביל, תאלצי להתמודד עם גוף חלש, הרוס וכואב.

את זקוקה לטיפול. טיפול שיסייע לך להכחיד את הבולימיה ולא ליפול להפרעת אכילה אחרת, או להתמודד עם שתיים במקביל.
את זקוקה לטיפול שיעזור לך להבין מהם הגורמים שהובילו אותך למחלה הארורה הזו, טיפול שיעזור לך לקבל את גופו כמו שהוא. טיפול שיעקור את המחלה מהשורש.

אחרת לא תצאי משם.

אם את מעוניינת, ספרי לנו עוד על עצמך - בת כמה את, מה את עושה בימים אלו, האם משהו יודע על המחלה, האם היית בטיפול כל שהוא. ואנו ננסה לעזור ככל היותר.

אך אנא ממך - אל תבקשי מאיתנו לתמוך בתוכניתך להרעבה עצמית. זה לא המקום. כאן עוסקים בהחלמה, של הגוף והנפש, ולא בטכניקות אחרות של הרס עצמי.

שיהיה לך יום נפלא והרבה בהצלחה.
שלך, שלי.