היייי התגעגעתי

שמחה,כתמיד,לשמוע ממך.
אני מבינה שידייך מלאות ובהחלט יש למה לצפות(מתי הטיסה,אגב??) ואני רוצה לחזק אותך בכך.
אבל אני לא יכולה שלא לשמוע גם את המשפט שכתבת,כאילו מדובר בעניין של מה בכך:"אני אגלה לכם סוד- אני לא ככ מרגישה טוב אבל אני חייייייבת לעבוד על עצמי כל הזמן ולשדר שהכל בסדר אחרת לא אוכל לנסוע".על מה את מדברת??מה לא בסדר??ולמה לא לספר ואולי לאפשר לעצמך לקבל טיפול ולפתור את הבעיה, כך שתוכלי להתחזק ולהיות בסדר בטיסה??.הרי אם,חלילה,יקרה משהו בכול מקרה לא תצליחי להיות עם גל ותצטרכו לחזור לארץ(שלא לדבר על אשפוז במדינה זרה...)....
אשמח לשמוע קצת יותר במה דברים אמורים ולחשוב יחד איתך מה אפשר לעשות.
מקווה שתחשבי על דבריי,
מחכה לשמוע ממך,
קרן אור.

קרן אור שלי!
גרמת לי לחשוב הרבה...
אהיה שקופה איתך ואספר לך-
אז אכן אני לוקחת את כל התוספים שאני צריכה. לוקחת ויטמינים ביו ואת כל שאר ה"ממתקים" שאני זקוקה להם. ואכן עליתי במשקל מעבר לכל דמיון... עכשיו המשקל שלי הוא בסדר.לא עובדים איתי עכשיו על עליה במשקל בינתיים.
אלא רק על שמירה והקפדה על התוספים, הארוחות, הביניים והנשנושים שהבטחתי לנשנש פעם ביומיים:0
אז מבחינת אכילה אני "די מסודרת" עושה מה שמוטל עלי...כמובן שזה לוקח לי מקום נכבד מזמני בחיי היומיום אך לא כמו פעם!!!
אני עושה זאת עם כללללל הקושי וכל הגבורה. אני פשוט גורמת לעצמי להשמין זה מאד קשה לי לחשוב על זה שאני אוכלת משו מגעיל ובכלל לא טעים, בשביל מה? בשביל לעלות במשקל..אני מחזיקה את עצמי חזק ולא מוותרת למרות שמבחינה נפשית אני אכולה ולא מוכנה לכך נפשית בכדי לגרום לעצמי להשמין אבל מבחינה שכלית אני מבינה ומודעת שזה מה שאני צריכה לעשות!!! אז זה מה שאני עושה אני מתגברת על הרגשות שלי...
השכל הולך מול הרגש והרגש הוא החלק הדומיננטי אצלי שקל לי להקשיב לו , אך למען הבריאות חייבת שהשכל יהיה המוביל ... ולזה התכוונתי שחשפתי את הסוד ,לצערי אני לא מרגישה טוב עם זה שאני מתעלמת מהרגש שלי והולכת לפי השכל...
מקווה שהצלחתי להסביר תעצמי
בקשר לאשפוז מקווה שלא אצטרך חלילה שום אשפוז בח"ול, בדיוק אבא שלי אמר בסופשבוע שיש בעיה עם הביטוח בריאות שלי לחו"ל כי היתי מאושפזת ב6 חודשים האחרונים ולכן ביטוח קופ"ח לא מוכנה לממן אשפוז בחו"ל מאותה סיבה אם יהיה צורך...
אשמח לשמוע דעתך
אוהבת

מה שלומכן??
כמו שכבר אמרתי בעבר, עברו עלי חודשיים מטורפים קשים מנשוא כמו שמעולם לא תיארתי ...אני רק עכשיו מנסה להתאושש ולחזור למסלול..

אני מתקדמת לאט לאט גם בכיוון הפרעת האכילה.. עושה הרבה חשיפות, הפחד ישנו אך אני יודעת כבר לזהותו ולשים אותו בצד כשצריך כדי שלא יפריע לי לעשות מה שאני באמת רוצה.


כרגע עובדת וממשיכה לתפקד כרגיל.. אני הרבה בחרדה בתקופה האחרונה, חלומות קשים, מצב נפשי לא הכי בשיאו...לא מדובר בדיכאון או התקפי חרדה קשים אלא חרדה באופן כללי..מכל דבר כמעט...
פחד בעבודה, פחד מפני העתיד שמחכה לי, פחד ממה שעלול לקרות לי, פחד שייגמרו לי הכוחות....
אני מרגישה שזה מכרסם אותי..


קרן אור- מה שלומך יקרה? הרבה זמן שלא שמעתי ממך.. איך את מתפקדת בעבודה?? איך את מרגישה מבחינה פיזית, יש נסיגה במחלה שלך??


נטע יקרה- את הרבה מזכירה לי את עצמי..בתחילת דרך ההחלמה כשהייתי מאד מפוחדת מכלד בר שהיה נכנס לי לפה..וכן, הייתי חשה גועל מעצמי על כל אותם דברים שהייתי אוכלת "בכוח" בכדי לעלות במשקל.
אני יכולה לומר לך שככל שהתקדמתי בתהליך הזה- אני מסתכלת אחורה וחושבת שמה שעבר עלי- שכל המחשבות שהיו לי לפני זה היה פשוט אבסורד מצידי לחשוב כך..רק עכשיו כשאני יחסית קרובה לפסגה אני באמת יכולה להבין לעומק את המחשבות הלא רציונליות האלה, ולהתחיל לחשוב קצת יותר בהיגיון..
מה שאני מנסה להגיד לך בזה- זה שגם לך השלב הזה עוד יגיע.. אני בטוחה בזה. את חזקה ויש לך את הכוחות להחלים ולצאת מזה. זה תהליך ארוך ומפרך..גם אני לצערי עדיין לא הגעתי לסופו.. אבל את תראי שבהמשך אם תמשיכי עם המלצות המטפלים שלך (שהן טובות עבורך!!!) את תחושי בשיפור עצום ולא תביני איך בכלל יכולת לחשוב כפי שאת חושבת היום..לאט לאט הפחד אמור לרדת בתהליך הזה ואת תרגישי יותר משוחררת...


סומכת עליך שתעשי את הכל כדי להתגבר ולהיות בריאה!!!

שירן הנשמהההההההה וקרן אור מדהימה!
מה שלומכן?
ומה שלומך שירני ????סופסוף שומעים ממך.
איך את מרגישה???
שמחה לשמוע שאת עובדת. איך בעבודה?את פשוט מודל הצלחה בשבילי! כמה אני לומדת ממך...יקרה שאת
תודה על כל המילים החמות שלך המועילות והמרגיעות...
אני מאמינה בזכותך שאנחנו נבריא ונשכח מהתקופה הקשה הזו...הלוואי!!!
איפה היית עד עכשיו שנעלמת? עובדת קשה? לוקח ממך המון מאמץ? איך את מתגברת?
אני - כמו שכתבתי לומדת לפסיכו ולפעמים אני כבר מתפוצצת מהישיבה והטחינה האינסופית הזו...זה מזכיר לי את האישפוז (שאין מה לעשות פשוט יושבים ומחחמים את הכיסא כל היום ...מפטפטים!)פה זה מסיבה אחרת כמובן ולא משעמום ...
אבל קשה לי כבר המון חודשיים לא ישבתי 7 שעות רצוף אפילו בביצפר יש הפסקות...אז החלטתי כל 3 שעות לעשות לעצמי הפסקה לצאת עם נ'צו הכלבלב שלי לסיבוב קצרצר כמובן עם אוזניות למוזיק..ואז אני חוזרת הביתה ומתיישבת לחרוש. ואני ממש מרגישה שזה משחרר אותי. למרות שחםםםם בחוץ וזה נראה הזוי לטייל בשיא השמש אבל אני עושה את זה...אני אוהבת שמש זה כייף להשתזף ולהתנמססס בשמש אז לא נורא אם אני נוטפת אני מנגבת את הפנים בגופיה שלי חחחח וכל שלוש שעות מחליפה תפאורה:-) וזה ממש כייייייףףףף זה משחרר
חוץ מיזה זוכרת שהייתי "מתנחלת" אצל סבתי הפינסיונרית הטריה כל בוקר בזמן שהורי היו בעבודה? בקיצור- זהו! עכשיו אנחנו הולכים לסבתי רק סופשבוע והיא מגיעה אלינו 3 פעמים בשבוע או פעמיים בשבוע וכל שאר הימים שזה יומיים או 3 אני לבד בבית בבקרים והורי סומכים עלי אני ממש אחראית לעצמי אוכלת הכל ומסתדרת .לא משעמם לי כי אני לומדת המוןןןן ומדברת עם חברים קצת TV קצת מחשב... סה"כ חיה נורמלי ומנסה להכחיש ולהתעלם מההפרעות אכילה הכפיתיות.
מה יצא מהאיבחון של ביטוח לאומי מתוקה ? האם שמעתן על מרכז שיקומי בית לווינשטיין ברעננה ? מרכז שהוקם ע"י בי"ח לוינשטיין. בקיצור- העו"ס בביטוח לאומי סיפרה לי על המקום שהוא יכולה מאד להתאים לי כי היא אומרת ששם יבינו, יש להם מודעות להפרעות אכילה ולמגבלויות שונות ולכן הם יבינו אותי והקבוצה קטנה וזה לא כמו באונברסיטה שאתה טובע באנשים, שם יש יחס אישי וכו...ומאד התרשמתי אבל הבעיה שלא בא לי ללמוד שם שומדבררררררררר!!!
האם שמעתם על המקום הזה?
זהו בינתיים אני מתכננת לעשות פסיכו ולפי זה אני יראה על מה ללכת אני רוצה משו כמו אלקטרואופטיקה או כירימנולוגיה ,הנדסת תרופות או משו כזה...
ביי ביי בינתיים מחכה לשמוע ממכן חדשות טובות ו....רעיונות:-)
אוהבת


.

כתמיד,אני מאוד שמחה לקרוא על ההתקדמות שלך,אם כי ברור לי שהרבה פעמים לא קל לך עם עצמך ועם הסביבה שלך.אני חושבת שהיום את באמת מתמודדת,על כל המשתמע מכך,ועל כן הערכתי הרבה כלפייך.
תהליך הבניה הוא תהליך ארוך ולעיתים מיגע,אבל ברגע שהיסודות עומדים איתנים,אני יכולה להבטיח לך שמאותו הרגע,שום דבר לא יזעזע או יערער את יציבותם יותר.
היי חזקה!
והמשיכי לעדכן,
שלך,
קרן אור.

צר לי שרק עכשיו אני עונה להודעתך,אך לא התאפשר לי לעשות זאת קודם.
ראשית,תודה על השיתוף והכנות אני מאוד מעריכה את זה.אני גם רוצה לומר לך שמה שאת מרגישה וחווה הוא טבעי.כתבת שאת צריכה להתעלם מהרגש ולהקשיב לשכל.את בודאי יודעת שבכול הקשור לה"א להקשיב "לרגש" הוא לא ממש דבר חיובי,כי אין בו הרבה היגיון.ולכן צריך דוקא להצמד לשכל.להקשיב לרגש מבחינתי אומר להיות כנה עם עצמך ולעצור בדיוק במקומות האלו שלא קל לנו ולהבין למה במקום להתעמת ולהתמודד עם הדברים האמיתיים אנחנו בורחות להתעסקות עם המראה שלנו ןעם האוכל.כשמבינים זאת באמת,אז כל ההתמודדות עם האוכל נחוות כפחות מאיימת ויותר קלה.אני קוראת לזה דווקא להלחם בקוגניציה.
יקרה,דברים עוד יקרו והמצב ילך וישתפר עם הזמן.רק תצמדי לטיפול,היי כנה עם הצוות המטפל,והכי חשוב-תשמרי על עצמך! יש עוד כ"כ הרבה דברים טובים שמחכים לך,יש בשביל מה.
אשמח לשמוע ממך לפני הטיסה,ואם זה לא יתאפשר,אני מאחלת לך טיסה נעימה.תעשי חיים עם גל ותני לעצמך להנות.
חיבוק,
קרן אור.

תודדדדדדדדדדדה...
תודהההה על כל התמיכה והעידוד. אין עלייך בעולםםם
אני עדיין לומדת לפסיכו וסדר היום שלי די סדיר...לפעמים יוצאת פה ושם עם חברים וחברות לא רציני...כמובן הולכת לטיפולים וביקורות כרגיל.
אין לי כל כך מה להתארגן לקראת הטיסה חוץ מלארוז יום קודם ...העבודה הקשה סידורים ביטוחים טיסות תקשורת-פלאפונים רכב לינה וכו (וזה לא הכל) כל זה הבלגן והעבודה של הורי.. אני יותר בקטע הנפשי מתכוננת לפגוש את גל:-)
אוהבת אותך ללא סוףףף

מה שלומכן??

נטע- אני שמחה לשמוע שאת ממשיכה להתקדם וממשיכה את הטיפול שזה הדבר החשוב ביותר!!!
כל הכבוד.
איך הולך עם הפסיכומטרי?? החלטת מה את רוצה ללמוד כבר??

קרן אור יקרה- מה שלומך איך את מרגישה?? את עדיין ממשיכה לעבוד?


אני לצערי נאלצתי לחזור לטיפול התרופתי. מצבי הנפשי הדרדר בתקופה האחרונה בשל דברים קשים שעברו עלי..
מחכה שהכדור כבר יתחיל להשפיע כדי שרמת החרדה היומיומית שאני נמצאת בה תרד..כי קשה לי להמשיך ככה..בינתיים לכדור יש תופעות לוואי מאד לא נעימות כמו בחילות וחוסר תיאבון אבל אני מתאמת להמשיך בשגרת חיי כרגיל.

מחכה לשמוע מכן.

אני חושבת שאם את עדיין מרגישה שאת צריכה להעזר בתרופות,זה טוב שאת לא שוללת אותם,כמו בעבר.ונכון,כשמתחילים לקחת תרופות לוקח קצת זמן עד שמרגישים את ההשפעה המקלה שלהם,וקודם לכן חווים את התופעות לוואי.ולכן תמיד אומרים שלפני שיהיה טוב,קודם כל יהיה יותר רע..זה נכון לגביי החלמה,למשל,מאנורקסיה.זוכרת את התקופה הראשונית שהתחלת לאכול כמה היית מספרת על בחילות קשות,הקאות לא רצוניות,ורק כשהתמדת זה התחיל להעלם והתחלת להרגיש חזקה ומחוזקת יותר.
עברו כמה ימים מאז שכתבת,אשמח לשמוע,איך את עכשיו??
ואני מזכירה לך שאני כאן,כתמיד,אם תרצי לדבר על "הדברים הקשים שעברו עלייך"-כפי שכתבת...

לגביי-עברה עליי תקופה לא פשוטה,אבל הקושי האמיתי מאחוריי.ואכן אני הולכת לעבודה,לא באופן קבוע,אלא יותר כדי לאחוז בשגרה ורק כשאני מרגישה מאוששת ומחוזקת יותר.

קרן אור.

שירני!!!
ההודעה הקדושה מקרן אור מיועדת לך .
מה שלומך מאמי?
אני מתגעגעגעגעגעגעגעת אלייך בטירוף
את לא פה אפעם!!!!
אני מחזיקה לך אצבעות טוב שאת חוזרת לקבל טיפול לא משנה באיזה צורה העיקר שיהיה לך טוב יקרה שלי!!!
איך בעבודה?
את כותבת בקיצור! מקווה שהכל בסדר...
הטיסה ביום חמישי!
אוהבת
נטע

מאחלת לך שתמיד תהיי עסוקה בדברים החיוביים והממלאים האלו. :-)
ואגב,מתי הטיסה??
שלך,
קרן אור.

קרן אור המתוקה!!!
התגעגעגעת אלייך
איך את מרגישה?
מקווה שאת מרגישה טוב שיהיה לך יותר זמן פנוי ורגוע...
עכשיו חזרנו מטיול שעשינו סו"פש באילת.... היה פשוט XD אני כולי שזופה כמו עגבניה!
הטיסה ביום חמישי הזה!
תספרי איך את מרגישה????
אוהבת מאדדד
נטע