זקוקה לתמיכה..

היי מורן מה שלומך .. סורי שאני מגיבה מאוחר אבל מה שאני חושבת בגלל שקיצצת יותר מידי ואכלת מעט מאד הגוף מנסה לחפר את זה ולהשלים את מה שהיה חסר לו בגלל זה התקפי הזלילה מניסיון .. לאחר ע"א תמיד עולים מעט במשקל אבל אז זה מתאזן .. תשתפי את קרוביך.. חשוב שתעי אפשר לצאת מזה שמעי אני כבר כמה ימים בלי מטהרים[לאקעדין] אני לא אשקר עליתי מעט במישקל אבל זה יפה יותר .. אני מבינהה לליבך ולכן מזדהה איתך .. את תמיד יכולה לשאול הכל ואני כאן ותומכת בך
בהצלחה מתוקה
נ.ב טיפול תזונאתי ופסיכולוגי שילוב טוב .. וגם כל מיני טיפולים כגון עיסויים , רפואה טבעית,דיקור סיני תמיד עוזר ..
אוהבבת

אגב .. שוב אומר מה שימנע מימך בהמשך התקפי זלילה [בולמסי] תזונה מאוזנת 1200 קלוריות וכל שבועיים לעלות ב 100 קלוריות .. עד 1500-1700 קלוריות תלוי בפעילות שלך ובחילוף חומרים שלך

אני קוראת את מה שאת כותבת ואני חושבת שאת מתארת בבהירות מצב של הפרעת אכילה שאיבדה שליטה.מבחינת לוגית ברור לך שאת לא צריכה לרדת במשקל,ושהBMI שלך נמוך,אך יחד עם זאת את רוצה לרדת במשקל.מה את חושבת שיקרה אם תשקלי שוב 46??האם תהיי מאושרת יותר??האם תאהבי את עצמך??ולמה העיסוק הזה בקילוגרם וחצי הופך להיות כל עולמך,כאילו שהכול תלוי בו??
אני יודעת שכתבת שאת לא רוצה ללכת לטיפול,אבל אני מציעה שתשקלי את החלטתך שוב.כי אם את רוצה שהמעגל הזה יפסק באמת,את צריכה לגרום לו להיפסק! וחשוב לעבד רגשות כה עמוקים ולברר אותם בטיפול.אל תסגרי לעצמך את האופציות.
הגוף שלנו הוא מכונה יעילה מאוד.כפי ששמת לב,צמצום גורם בסופו של דבר לבולמוסי רעב(הגוף מנסה לפצות את עצמו),שגוררים בתורם שוב צמצום,וכפי שאת מתארת זאת נכון,המעגל הזה ימשיך להתגלגל כל עוד שלא תמצאי פתח מילוט ממנו.
מה לגביי פניה לדיאטנית,אם את עוד לא ממש רוצה טיפול,ע"מ שתרכיב לך תפריט מאוזן שימנע את ההתקפים האלו??

אשמח לשמוע מה את חושבת,
קרן אור.