לילה טוב לכולן ושבוע טוב!

אני מבינה שעברה עלייך שבת מתוכננת כמו שרצית, אז זה כבר טוב. רציתי לומר תודה על מה שכתבת לי. בסך הכל אני כותבת את מה שעל לבי כאשר אני קוראת פניות כאלו ואחרות. ו-כן, פרפרה גרמה גם לי לחשוב על מה אני כ"כ נלחמת אם בעצם אני מרגישה כ"כ זיפת עם עצמי. זה גרם לי בהחלט לחשוב, אבל בסופו של סשן המחשבות הזה אני פשוט הבנתי שעד כמה שחרא לי, אני לא מוכנה לתת שוב להפרעת האכילה שלי להשתלט על החיים שלי. אני רוצה להילחם על הנורמליות שלי ועל היציבות הנפשית שלי ועל הבריאות שלי ואני לא רוצה לסכן את כל זה במילימטר, ובייחוד לאור כל מה שעברתי. וחוץ מזה, אני חושבת שכבר התחדדה בי ההבנה שאין לה מקום יותר בחיי (לפחות כך אני מקווה).

טוב, ועכשיו אני אלך לנסות לישון סוף-סוף...

צרור חיזוקים, לילה טוב ושבוע טוב!

כרונית.

באמת אוהבת לקרוא את תגובותייך.
אצלי, ללא ספק, ההכרה בעובדה ש99% מהסבל והכאב בחיי נובעים מהבולימיה, ושלמעשה היא אינה משרתת דבר מלבד המשך התבוססות בגועל, תסכול מתמשך ותרוץ שלא להתקדם בחיי, הובילה לתהליך החלמה.
בטוחה שהמלחמה על יציבות נפשית ובריאות פיזית תשתלם בסופו של דבר, ומאמינה שדברים טובים מגיעים לחיינו רק כשאנו פותחים להם דלת, ובכלל, מסוגלים להבחין בהם.
וכדי להבחין בדברים הטובים צריך להסיר את המסך הזה של הפרעות אכילה שמסתיר כל כך הרבה.
ונראה שאת כל כך מתאמצת לעשות זאת, כך שדברים טובים וודאי בדרכם אלייך...
יום טוב יקירתי!
שלי.

תודה על ההתענינות שלי, אני מקווה שגם את חשה בטוב,
עברה עלי שבת בהחלט נעימה והכאב בגרון התפוגג לו...
כן, הרבה מחשבות מעורר בי הפורום הזה והתכנים שלו... היום למשל הלכתי שוב לראיון עבודה, במחשבה שהפעם לא אדחה עבודה (כמו בכל הפעמים הקודמות) בגלל שיצא לי להתאמן קצת פחות או בערב ולא בבוקר כפי שאני אוהבת.. נראה אם אני אצליח לעמוד בזה...
שיהיה לכולכן רק טוב,
פרפרה

יודעת שכבר כתבו זאת, אך את חייבת לחשוב על הנקודה הזו:
האם יש סיכוי שעבודה מעניינת ומספקת יותר, תסייע לך להרגיש טוב יותר עם עצמך? האם עבודה טובה יותר תוכל לעזור לך לבנות מעט הערכה עצמית על בסיס הישגים מקצועיים ופחות על בסיס משקל הגוף?

והאם את באמת אוהבת את האימונים היומיומיים הארוכים כל כך, או שאלו הם בעיקר אמצעי לשליטה במשקל ובגוף?

בטוחה שאת יכולה לעמוד בזה!
דווחי על התפתחויות!

יום נפלא יקירה.
שלי.

אני שמחה שהפורום מעלה בך מחשבות,תתפלאי אבל גם בי.הוא מזכיר לי הרבה פעמים היכן הייתי.אני מזדהה כאן עם כולכן,כל פעם באספקט אחר.ואני יותר משמחה לדעת שאת מתחילה ליזום דברים למען עצמך וההגשמה שלך,שדוחקים הצידה טיפה את ה"א.את יודעת לפעמים כשמסתכלים על העולם דרך עיניים משוחחרות מה"א,אז מבינים מה מפסידים,ואיך החיים עוברים לנו מהר בידיים,בלי שממש חשנו אותם,בלי שחיינו באמת.
אני מאחלת לך הצלחה בראיון העבודה,ואני מקווה שעם הזמן תוכלי להבין על מה אני מדברת.אני יודעת שזה יבוא,רק שלכל אחת לוקח את הזמן שלה.
מאחלת לך המשך שבוע נעים,זה אפשרי..
קרן אור