קרן אור ונטע היקרות:

מה שלומכן? איך עובר עליכן התקופה האחרונה? יש חדש?
אני עכשיו כבר די התמקמתי בקרית גת כמקום השירות החדש שלי- השנה אני עוסקת בקליטת עליה עם עולים חדשים בעיקר מאתיופיה יש בזה משו ממש מיוחד..
אני גם ממשיכה בטיפול אצל הקב"ן ומרגישה שסופסוף גם מתקדמים לאנשהו..היה קצת קשה לספר לו למה האוכל מפחיד אותי כ"כ ולא כזה מרשה לעצמי לאכול דברים מסוימים-היה ממש מוזר להגיד את מה שתמיד חשבתי לעצמי, את מה שתמיד חשבתי שלא יהיה לי התעוזה לספר לאף אחד,ובאמת לא היה לי עד לאותו רגע,פשוט הרגשתי שאם לא אגיד לו את זה סתם אשאר באותו מקום שאני לא כ"כ רוצה בו..זה כאילו שסופסוף לדבר על מה שבאמת מציק לי עוזר,נכון זה לא הפך אותי למישהי שפתאום אוכלת הרבה אבל זה עוזר.זה עם הצרוף של המשפט שהרכזת שלי אמרה לי קצת לפני שהשתחררה-היא אמרה לי פשוט לאכול מה שאני אוהבת ולא את שאר הדברים וזה פשוט הוריד אצלי את סף המתיחות של לנסות לאכול דברים שבסוף די מנעו ממני לאכול מלכתחילה.. אני עדין מרגישה שזה קשה ובאיזשו מקום ממש לא מעונינת לעלות במשקל אבל אני חושבת שעכשיו אני לפחות בצעד למקום הנכון..המנהלת שלי לא כ"כ מטלהבת מזה שיש לי הפניות,מה שמונע ממני להגיע לבי"ס כל יום אבל אני צריכה ללמוד להחלם בשביל עצמי כמו שאני נלחמת כל יום בשביל הילדים האלה וחלק מזה הוא לא לדפוק חשבון לגבי מה שהיא חושבת בעניין הזה כי למרות מה שהיא אולי חושבת עלי באמת שאני משתדלת לעשות את העבודה שלי הכי טוב שאפשר ובאמת שאני חיילת טובה,חיילת שמגיעה עם הפניות אבל חיילת טובה..
מקווה לשמוע ממכן בקרוב,תקווה