גמילה מסוכרים וגלוטן

שלום גלילית ( שם מתוק!)

נשמע שאת צריכה להיגמל מאוכל ? למה דווקא סוכרים וגלוטן? האם אותם את בעיקר אוכלת על חשבון חומרים אחרים להם את זקוקה?
האם את במצב של משקל יתר? האם את חולת סכרת?
אני חושבת שברמה הבסיסית פנייה לדיאטנית שתבנה לך תפריט מאוזן יכולה לעזור.
בנוסף הצטרפות לקבוצה של אכלנים כפייתיים גם יכולה לעזור.
מה הצורך במתוק משרת? את מה צריך להמתיק?

הי,

בהמשך להערתך,

האם יש משהו לא בסדר בזה?
אני שוקלת את העניין, זה לא שאני מרגישה צורך להמתיק משהו, החיים שלי מתנהלים בצורה טובה ב"ה
אני פשוט מרגישה ממש "מכורה" לכל מה שקשור למתוקים ומאפים...
אני מתחילה דיאטה ברצינות ומיד אחרי יומיים נשברת קשה לי בלי לחם ואני לא אוהבת לחם קל, לא אוהבת ירקות והם נמאסים עלי מהר ושלא לדבר על מתוקים שאני אוהבת בעיקר בעוגות.

אני באמת שוקלת לפנות לגמילה אך לא יודעת מה ההשלכות וקצת בעייתי לשאול מישהו מהמכון עצמו (מבחינת אמינות)
האם אכן אצתרך לקנות אוכל ללא גלוטן? עד כמה משמעותי יהיה השינוי בחיי היום יום שלי...

אשמח אם תוכלי לענות על שאלתי אני בהתלבטות גדולה!

יעל.

שלום לך יעל,

אני מתחברת למה שכתבה לך אפרת,השאלה שאני שואלת את עצמי היא למה בעצם את מרגישה צורך למנוע מעצמך גלוטן וסוכרים,שהינם חלק מכל דיאטה(=אורח חיים) נורמטיביים?
גלוטן נמצא כמעט בכל סוג של מזון שקיים,ולמעט אנשים עם צליאק שאצלם קיים צורך וחובה רפואית לדבוק בתפריט כזה,אני לא מכירה שום תפריט שאוסר שימוש במוצרים אלו.
סוכרים אף הם נמצאים בהרבה מהמרכיבים ופחמימות בכללם הינם מרכיבים חשובים מאוד בתזונה כדי לאפשר אנרגיה קיומית.
דביקה בתפריט כזה,כפי שאת רוצה,הינו הדרך להיכשל ובטווח הארוך יכולים אף להחליש אותך(עייפות,חוסר אנרגיה,אפילו תחושת דכדוך מירידת סרוטונין ),לכן לא ברור לי מה משרת הצורך שלך ולמה את רוצה כן ללכת על תפריט כזה.לא ציינת את משקלך,את מצבך הבריאותי ולמעט גילך אנחנו לא ממש יודעים פרטים עלייך.ואולי זה באמת לא חשוב כי לי נשמע על פניו שאת יכולה להיתרם מפניה לייעוץ תזונתי פרטני עמ"נ להרכיב תפריט שיתאים לצרכייך,להוצאה האנרגטית שלך ולמצבך הרפואי.תפריט זה עשוי לכלול את כל אבות המזון,כולל סוכרים וגלוטן,במינונים ובכמות מתאימה לפי צורכייך.רק כך תחושת ההתמכרות,כפי שאת מכנה אותה,תעבור כי בסיפוק יומיומי גם של המרכיבים האלו בצורה נכונה ועם בחירת מאכלים עם אינדקס גליקמי נמוך,את תרגישי שבעה והצורך יפחת.

עדכני אותי מה חשבת,
קרן אור

אני מודה לך על המענה המהיר, אמרת דברים חשובים, הבעיה שלי היא שקשה לי להגיע למצב שאני באמת רוצה את הדיאטה ולכן קל לי מאוד ליפול כ"כ מהר, אני בת 24 אחרי 2 לידות, הגדולה בת שנתיים ו4 חודשים והקטן בן 8 חודשים הגובה שלי 1.52 ואני שוקלת 76, הסיבה שרציתי לפנות לגמילה היא במטרה שאולי לאחריה ארצה יותר לאכול ירקות ודברים בריאים יותר שביום יום אני לא מצליחה לאכול יותר מידי כאילו אנטי ירקות פשוט לא אוהבת ולא מתחברת כל הזמן רק לחם פחממות ושתיה מתוקה זה הבעיה שלי, קבעתי תור לדיאטנית אבל קיבלתי תור רק לעוד חודשיים...

אני באמת כבר מתוסכלת כי הקושי האמיתי כאן הוא החוסר רצון וכל שהזמן עובר אני משמינה יותר...


אודה שוב לתשובתך.

יעל.

שלום לך,

את כותבת שקשה לך להגיע למצב שאת באמת רוצה את הדיאטה,והשאלה שאני שואלת את עצמי היא אז למה בעצם לעשות את זה??
לי נראה שהמשפט הזה יושב על רבדים עמוקים יותר ואולי השאלות שאת צריכה לשאול את עצמך הם:לשם מי ומה אני עושה את זה??מה אני מרגישה באמת כשאני אוכלת מאכלים שאני יודעת שיגרמו לי בטווח הקרוב לא להרגיש טוב עם עצמי?איזה צורך אני מנסה למלא כשאני אוכלת מתוק בכמות שאני יודעת שהיא לא נכונה עבורי?ולמה כ"כ קשה לי להתחבר לאכילה נכונה,כזאת שדוגלת בשינויים קטנים(למה למנוע פחמימות לגמרי,למשל,למה לא לשלב אותם עם סלט,פשטידות ירקות) וכוללת גם פעילות גופנית שאת מתחברת אליה 3 פעמים בשבוע,45 דקות בכל פעם,שגם תעזור בשיפור המצב רוח ואולי תווסת את התגובות האוטומטיות?
אני שמחה שקבעת תור לדיאטנית,אבל אם את מרגישה שהעיסוק באוכל ובמשקל מלווה אותך כל היום עד כדי פגיעה בתפקוד(לא כתבת האם את עובדת,יוצאת עם חברות לבלות,מפנה זמן בין ההורות לעיסוק בתחביבים שלך..),המלצתי היא לפנות גם לטיפול נפשי.
בנתיים,אל תלקי את עצמך.תתחילי בקטן,הוסיפי כל פעם משהו שאת כן אוהבת לאכול,כשאת מרגישה שהתשוקה למתוק גואה,צאי לבלות,עשי משהו בשביל עצמך שלא כולל אכילה.אני מאמינה שהשינויים הגדולים ביותר מתחילים בצעדים קטנים דווקא.

שיהיה בהצלחה,
ד"ש לקטנים,
קרן אור.

תודה רבה,
מקווה ליישם.

אשמח אם תעדכני...

בהצלחה!