שאלה דחופה

שמרית,

אני מבינה משאלתך שאחותך מעל גיל 18 ולכן הבעייתיות.
לשאלתך,נושא אשפוז בכפייה הוא מורכב בנוגע להפרעות אכילה.
כדי שפסיכיאטר מחוזי יוציא צו כזה צריך להתקיים אחד מהשניים: שהבחורה בסכנת אובדנות מידית(והרעבה לא מוגדרת ככזאת),קרי מסוכנת לעצמה(התאבדות מידית) או לסביבה ושבוחן המציאות שלה לקוי(כלומר,מתקיימת פסיכוזה).
עד היום לא הוצא צו כזה,למיטב ידיעתי.לכן עם כל העצב לא הייתי ממליצה לך ללכת איתה בכוח.שהרי גם אם תכנס לאשפוז,תשהה שם 3 חודשים,לא תהיה מוכנה להעזר באמת ולא יהיה רצון להחלים,אזי ברגע שתשתחרר תחזור לאותם התנהגויות.אבל אתם תאבדו את האמון שלה,היא תלחם בכם,ובטווח הרחוק הדבר יגרום לעוד יותר ריחוק.
כן הייתי ממליצה לנסות לגייס מישהו שיש לו השפעה עליה,שיוכל לגשת אליה ולהסביר לה את מצבה.לא הייתי מאיימת,מענישה,צועקת,עם כל התסכול שאתם ודאי חשים.
היא מספיק מענישה את עצמה ותאמיני לי שהיא מתייסרת לא פחות מבני משפחתה על הסבל שהיא גורמת להם.אל תתייאשו,תמשיכו לתמוך,לחבק לומר לה כמה היא חשובה לכם וכמה אתם אוהבים אותה,התמדה יכולה לגרום להבנה הזאת לחלחל ולהזין אותה במקום שהיא הכי זקוקה לו.

אשמח לשמוע יותר פרטים,
קרן אור.