הבטחתי לעדכן

אם הצלחת לשרוד עם מישהו 10 שעות,כנראה שהוא משהו מיוחד...מכירה את ההרגשה בעלי הוא היחיד שיכולתי לסבול במשך כמה שעות רצוף.וכן תזרמי עם זה,מה זה משנה לאן זה יוביל??(מקווה שלטוב,אבל גם אם לא העיקר שמעניין לך,טוב לך איתו,נשמע שדיברתם וביליתם ביחד) לכי על זה יקרה!אל תפספסי הזדמנות להרגיש חיים מעבר למחלה,אל תתני לה לשתק אותך.שנים היית אסירה שלה,הגיע הזמן לצאת לחופשי מעט ולהנות,כי לחיים יש מה להציע לנו.ותאמיני לי היום אני מצטערת שלא עשיתי זאת יותר.אבל שמחה שנתתי לבעלי את המקום בחיי,כי אם הייתי חותכת זה לא היה מגיע למה שזה היום...
אין מילון,וטוב שכך,הרגש משחק תפקיד.אף אחד לא יכול להגיד ולהסביר לך מה את מרגישה,זה רק את יכולה לדעת.
אני שמחה בשבילך מאוד!
נו אז מה הוא אמר??יש תכנון לפגישה נוספת??אתם מדברים בטלפון??
יופי של התחלה לשבוע חדש,
קרן אור

10 שעות אבל??? לא הגזמתתת?
חח סתם צוחקת
העיקר שנהנת! ושהיה לך כייפ! כי ככה זה נשמע, שבכל זאת יש לך חיוך כזה בפנים!
כן, אני מאמינה שאת צריכה לנסות לעבור את הלופ הזה..אחרי שתעברי אותו ותעברי אותו
כמו גדולה!! ותראי שאת כן מסוגלת...אז יהיה לך הרבה יותר קל!
גם אם מהקשר הזה לא יצמח משהו, לפחות יהיה לך את הנסיון של לעבור, של להיות בתוך זה,
גם אם זה לא הרבה זמן...אבל נשמע שיש בך איזשהו מעצור שצריך לפתוח, ושאת תאפשרי לעצמך
כן להיפתח וכן להצליח להנות עם גבר, להנות מהמקום הטוב, מהמקום שכן מגיע לך, שכן מותר לך..
אני בטוחה שאת תצליחי!!! כי רואים כ"כ בין השורות, במילים שלך..שאת כן רוצה להצליח! שאת כן
רוצה לעבור את המחסום הזה שמקשה עליייך!!
ואני מפה רק מחזיקה לך אצבעות ומקווה לשמוע שלאט לאט את נפתחת..מאפשרת להתקרב אלייך!!

שמחה שמחה שמחה שמחה המון בשבילך:)

אני

אני כל כך זקוקה לעידוד הזה, למילים שלכן, לניסיון שלכן.
רוצה, כן אני רוצה, אבל יש כל כך הרבה "אבלים" (מהמילה אבל..) וכל כך הרבה פחד. היה לי מאוד קשה ה- 10 שעות האלה. זה היה לי הרבה יותר נכון לחתוך אחרי ה"ארוחה", אבל זה זרם.
אני כל כך עייפה... כל כך התאמצתי לא להראות כמה אני מתאמצת...
מה הוא אמר? קשה לדעת, בגלל זה אני לא נותנת לעצמי שום משוב כרגע ומחכה לראות מה יהיה הלאה.
סוכם על פגישת המשך, כנראה ביום ב'..
אני מרגישה שמי שיהיה איתי לאורך זמן צריך להיות כל כך סבלני ומיוחד - שאולי אין בנמצא.. אני גם יודעת שאני בת זוג נהדרת ונותנת ומכילה ומבינה ושותפה, כן את זה אני יודעת, אבל באיזשהו מקום עמוק עמוק אני חושבת לעצמי - מי ירצה בכלל להיות איתי ? למה?! אני מודעת לחלקים החזקים והחיוביים אבל מרגישה שהחלק הדפוק יאפיל על הכל , בגלל זה שאלתי אתכן איפה הוא שיחק תפקיד ביצירת הקשר אצלכן...(הכוונה לחלק הדפוק, החולה שקיים במידה כזו או אחרת אצל כל אחת מאיתנו)
ועוד לא הגענו לחלק הפיסי - אמנם דיה לצרה בשעתה - אבל זה מן הסתם זה יתקרב ואני יודעת שאני צריכה הרבה יותר זמן מכל אחת אחרת שאני מכירה כדי לאפשר מגע ... למי יהיה סבלנות בכלל ?
אוףףףףףףףף עדיף לא לחשוב על זה.
מחר יום חדש.
תודה לכן כל כך כל כך מכל הלב. אף חברה לא יכולה לעזור לי כאן כמוכן...

קחי את הזמן כדי להתקדם בקצב ובזמן שנכונים עבורך!
אני מאמינה שיש גברים רגישים,שידעו להנות מהיתרונות הרבים שקיימים אצלך,אבל תצטרכי ללמוד לאט לאט לתת להם להגיע ולגעת באותו מקום.
לגביי החלק הפיזי-אף אחד לא מאיץ בך לשום מקום.תראי לפני בעלי יצאתי עם שני בחורים מדהימים,כ"א שנתיים בממוצע,ולא נתתי להם לגעת בי.למה??מאותם הסיבות שאת מכירה.ובסוף התחתנתי עם בעלי בתולה,הוא ידע שאני צריכה את הזמן שלי יותר ממישהי אחרת,והוא היה מוכן להתאפק ולשלם את המחיר...ואני מניחה שהערכתי אותו אפילו יותר ע"כ.
אל תחפשי למה לא,תתחילי בלמה כן,את הלא תמיד תוכלי לומר בכל שלב.
אני מאמינה שכשתחושי את הרגש הזה שנקרא "אהבה",תפני לה מקום בחלל שכרגע ממלאת המחלה.אבל בנתיים אל תתעסקי עם זה,תזרמי ותהני כל עוד זה עושה לך טוב.מה יהיה אח"כ?מי יודע,אבל חשוב שכרגע יהיה טוב.
ובאמת,מאחלת לך את כל הטוב שבעולם,
שלך,קרן אור.

כרגיל, תבונתך מעוררת קנאה...
אני חושבת שבעלך הוא כנראה יוצא מן הכלל, אשרי לך...
אני לא מצליחה להשתחרר מהתחושה שמשהו כל כך פגום אצלי בהקשר הזוגי, בעיקר בהיבט הפיזי שהוא כל כך קשה לי!!! והוא מעיב לי על הכל.. למרות שאני מבטיחה לך שלא תראי עלי כלום במובן החיצוני, להיפך, אני מקרינה הרבה ביטחון, אולי אפילו יותר מדי, ובפנים אני כמו עלה נידף.. אני אמנם לא בתולה, אבל כל התנסות כזו היא שואבת ממני כוחות אדירים, כי אני מרגישה שמשהו דפוק אצלי...ואני באמת חושבת שאני גם צודקת..
אז נכון, אם היתה לי חוויה כמו שאת מתארת, אני מניחה שבקצב שלי זה היה בסדר, אבל זה עד היום לא קרה ותמיד נחווה כטראומתי..
את רוצה להגיד לי ששנתיים היית בת זוג של מישהו בלי סקס בכלל?! סליחה אם זה קצת פולשני את לא חייבת לענות אם לא נח לך, העזתי לשאול כי בכל זאת אנחנו אנונימיות פה...

רציתי להוסיף על כל מה שכבר נאמר שצריך לזכור שתמיד צריך שניים לטנגו, ובכל היכרות חדשה שני הצדדים מתרגשים, קצת מפוחדים ומביאים עמם את הפקלעך שלהם. אני מזדהה אתך מאד בכל הפחדים והחששות כמובן, כולל אלו מההיבט הפיזי, אבל אני חושבת שלו הייתי במקומך, היינו - לו הייתי פוגשת היום בחור נחמד שלא היה נפסל על ידי בחמש הדקות הראשונות, הייתי מפנה בכוח מקום לסיכוי לקשר זוגי על חשבון "קשר מחלתי". ואת המשפט הזה לא הייתי יכולה לומר, לדוגמה, לפני שנה-שנתיים.

לסיכום - לכי על זה חרף כל הפחדים והמחסומים ואני מאחלת לכם הצלחה מכל לבי!

לילה טוב!

כרונית.

מזדהה כל כך עם פרפרה,
את לא מבינה כמה אני מקווה שכן תתגברי על המחסום הזה שיש לך,
לפחות את מעוניינת להתגבר עלי,
לי אפילו קשה לחשוב על להתגבר,
כן כרגע אני יוצאת עם מישהו, ואני לא מבינה איך הוא סובל אותי בכלל, הוא מדהים ואני כל כך
רעה אליו, כאילו ממש מוזר לי להבין שיש מישהו טוב, שיש גבר טוב, שיש גבר שהוא לא רע.
פתאום הכל נראה לי לא מציאותי, איך זה הגיוני בכללל?? ואז פתאום עולות המחשבות
שבכלל זה שקר, ועוד כמה דקות אגלה שהוא גם רע כמו כולם (רע במושג שאני מתכוונת), וכל הזמן
אני חיה בתחושה שעוד דקה אגלה את הפרצוף האמיתי שלו, כן כן אני יודעת שלחלק מכן זה יכול
להישמע מצחיק.
והלוואי והייתי מפתחת חשיבה אחרת, ומצליחה להיתנתק מזה,
כי זה קשה מדי, וגם זה מעייף כל הזמן רק לחשוב ולחשוב, ולהיות מאוד עם מודעות במוח מה אני
עושה, ומה אני אומרת..כל הזמן להיות בקונטרול, כן אני מסוג האנשים שצריך את השליטה כל הזמן,
אולי כי היא נגזלה ממני הרבה, וגם הרבה מהדברים יצאו מכלל שליטה, אז היום אני חושבת
שכל מה שאני יכולה לשלוט עליו, זה מה שאעשה, ומבחינתי לאהוב מישהו אהבה כנה (שמאוד קשה
לי להגיע לכך) זה לצאת משליטה מבחינתי, זה להיסחף לתוך משהו שאני לא יודעת אם טוב לי או לא.
זה משהו לפחות שאני לא מכירה..
וההיבט הפיזי לי גם מאוד קשה, כאילו משהו אצלי במוח רק מחכה שזה יגיע, כדי שאבעט בו החוצה..
ואתן חושבות כמה אני דפוקה בטח...חחח זה בסדר אני מבינה אתכן.

אז באמת פרפרה-
כולי מתמלאת אושר מהחוויה שלך, שנשמע שהיא מתקדמת בקצב נחמד, לא מהיר מדי....
ואני שמחה כי נראה לי שמבצבצת לה שם איזו שמחה בלב שלך..ואולי, אולי השמחה רק תגדל..
ואולי תצליחי להתרגש, להתרגש כמו שאני הייתי רוצה.
ואם כן, אז ספרי לי על זה, אין לך מושג כמה זה ממלא אותי אושר לדעת שאת לאט לאט נפתחת,
וזה אולי גם פותח טיפה אצלי תקוות.

יש פה מישהו בכלל ??

בכל מקרה אני פה בנתיים, ונראה לי שלבדי..אבל בסדר התרגלתי(:

שיהיה לכן לילה טוב
וחלומות פז לכולכן

זה טיבעי שיהיה לך קשה בקשר ובכלל בהיבט הגופני.הרי גדלנו תוך כדי שנאת עצמנו,ובייחוד את גופנו.הנאה היתה מחוץ לתחום עבורנו. ,עד כי שכחנו או העדפנו לא להבין\לדעת שאפשר גם להנות ממנו.ותאמיני לי שבהתחלה היה לי מאוד קשה,וכן,מי שאיתי היה צריך להסכים לכללים שלי,ולא הוא פשוט לא היה.אני מניחה שהיה לבעלי מאוד קשה להישאר,אבל היני הוא נשאר ובסוף הרוויח את כל הקופה.לא הייתי מוכנה לעשות משהו שאני לא שלמה איתו,ואני ממליצה לך גם לזרום עם התחושות שלך.מה גם שזהו שלב התחלתי ואני מניחה שאולי בשלבים מתקדמים יותר כשתרגישי אהבה או קרובה,זה יבוא מעצמו.אל תחשבי על זה כרגע.
היום אם אני לא טועה יש לכם פגישה נוספת,נכון???אז אם כן שיהיה בהצלחה ויאללה עידכונים בבקשה!
יום נעים,קרן אור

הרגשתי - אני לא אעשה שום דבר שהוא לא אני - יהא המחיר אשר יהא...
לא, אנחנו לא נפגשנו היום, רק דיברנו. אין בי התרגשות ולא גם פרפרים, אז אולי זה פשוט לא זה כי זה לא זה...
נראה...
תודה באמת מכל הלב

לגביי הפרפרים-הרי ידוע שפרפרים בתחילת הקשר הם לא אהבה הם התלהבות,וכדרכם הם עוברים מהר.דווקא עם בעלי לא היו לי פרפרים ובדיעבד נשארנו עם אהבה.
את יודעת,הרבה מצפים מקשר להיות כל הזמן מלהיב,עם תחושות של פרפרים והתרגשותאבל הקשר האמיתי נמדד בדיוק במקום שנכנסים לשיגרה,ושם אין ניצוצות וההישארות בקשר היא ממניעים של כיף,של שיתוף,של זוגיות אמיתית.
תני לזה צ'אנס,אל תקטעי כל דבר בהתחלה.אני שמה לב שאת כן מדברת על הקשר הזה בהתלהבות מסוימת,עובדה שחשוב לך לדעת איך לנהוג,את חושבת קדימה,וזה סימן טוב.
אמרתי לך תמיד אפשר להגיד לא.אבל את הכן כדאי ללמוד להגיד בהתחלה,ולבוא ממקום פתוח שרוצה זוגיות ואהבה.
שלך,קרן אור