בוקר טוב בנות,

מצטערת על היעדרותי אתמול,עוברים עליי ימים לחוצים,עד כי נראה לי שכמה שעות נוספות ביום לא היו מכסות על כל העבודה שיש לי,אבל מצד שני,לא הייתי רוצה עוד שעות,כי אני גם כך עייפה.מכירות את התחושה שלא בא לכם לקום בבוקר וללכת לעבודה,שלא מתחשק אפילו לדבר עם לקוחות(שגם הם באים עם המטען שלהם ועם החוויות הלא כ"כ חיוביות שעוברות עליהם..)??בקיצור,כנראה שזה האיתות לחופש.אבל לצערי הוא יאלץ להידחות כיוון שבתקופה האחרונה עם כל הנסיבות המשתנות(מוות של סבתי,מחלות שלי ושל הילדים) אני אפילו לא מעיזה לבקש....אבל לפנטז מותר לא???כמה דקות של מחשבה על האיים המולדביים...
בלונדי יקרה-קיבלתי את המייל שלך הבוקר תהני יקירה,נראה לי שזה מה שאת צריכה כרגע.
כרונית אהובתי-תודה על הכיסוי של אתמול..באמת היה לי חם...
פשוט אני-מכירה את תחושת הפיצול,החלק הבריא ששואף לתפוס חלל יותר גדול ומנגד החלק "החולה" שאומר למה לנסות הרי יש דברים שתמיד ישארו כמו שהם ולא ישתנו.וזה נכון,אי אפשר לשנות את העבר,וגם לא את הדברים שלא תלויים בנו או מה אנשים חושבים\מרגישים\עושים(וטוב שכך,אגב),אבל את העתיד שלנו ועם מי לחבור שיעשה לנו טוב זה נמצא בשליטתנו.
מאחלת לך שהחלק הבריא יגדל מיום ליום,ויפנה את מקומו לאהבה עצמית,זוגית,והשלמה עם היתרונות וגם עם החסרונות.זאת ערכת חבילה,טוב ורע.
ולכולכן,יום נעים אחזור לעת ערב להתעדכן.
שלכן,קרן אור