קרן אור ונטע היקרות:

קודם כל מה שלומך יקרה?
יש בלגן פפה בפורום ופיספסתי את ההודעה שלך.
מה שלומך יקרה???
איך את מרגישה?
מקווה שעוברים עלייף ימים טובים!
אני גאה בך בכל יום שאת בצבא. שאת חזקה וגיבורה!!! ולא מתייאשת!
כל ה כ ב ו ד לך!!!
אוהבת אותך המוןןןןןןן
אני לא הרבה במחשב (רשמתי לך בפרטי למה... קיבלת???)
אוהבת
תמשיכי להיות גיבורה!!!
נטע

אני מכבדת את רצונך להיות נוכחת שקטה,אבל רוצה לומר לך שאם וכאשר תרצי,
אני יותר מאשמח לשמוע מה קורה איתך...

איתך במחשבותיי,
קרן אור.

שבת שלום מה שלומכן?
אני מתגעגעגעת אלייכן נורא
איך הולך?
שירני- נעלמתתתת!!!
ותקווה מאמי שוב אני אומרת לך שאני ג א ה בך!!! וגאה בך שאת שורדת ועוברת את הגיוס בגבורה!
מה שלומכן כולכן?
קרן אור מה שלום ילדייך? ואיך את מרגישה? חל שיפור במצב בריאותך?
אצלי - יש הרבה הרבה חדש אני באיזה שהוא מקום נעולה בתוך עצמי
מרגישה שאני שקועה בבוץ עמוקקק. קשה לי לכתוב בפורום, לא יודעת למה!!! לעומת זאת בפרטי יותר קל לי לשתף...
קשה לי לחייך לכול אחד אני כאילו שומרת מרחק מסויים מרגישה שאם אני אחייך זה יהיה חיוך מזוייף לכן יש אנשים שאני חולפת לידם מבלי לנפנף שלום.ואני לא יודעת למה זה קרה לי. אני חושבת שזה בגלל שעברו עלי הרבה דברים והמון תסכולים.
הכל מתקשר איכשהו להפרעת אכילה זה בטוח.
הכל החריף ביום אחד שהתחלתי עם כאבי בטן אחרי 2 התקפים כבר היה לי עירוי נוזלים ביד. בהתחלה חשבו שזה התייבשות אחרכך התברר דלקת בבטן .אחרכך היה שערוריה האם לנתח או לא. ואז עברתי מסכת קשה עם זונדה ובקיצור לא יכולה להזכר בזה. ואז ירדתי במשקל עליתי וירדתי כמו יויוו.... ושוב הגעתי למצב שהמשקל משחק תפקיד!
זה הכל בקיצור
שיהיה לכם המשך שבת כייפית וסופשבוע נעים וחמים
אוהבת אותכן
וחושבת עליכן!
נטע

צר לי לקרוא על מה שאת עוברת,אך יחד עם זאת שמחה שעל אף הקושי כתבת מעט,גם אם זה כמה משפטים.
אני מכירה את הזמנים האלו שקשה לשתף,שמרגישים מין קהות חושים,הכול מרגיש כאילו בתוך סרט נע,ולא ברור היכן אנו בכל זה.אבל...חשוב לי להזכיר לך שזאת תקופה,והיו לך גם כאלו תקופות,ועם התמדה בטיפול את תעברי גם את זה.
לגביי מצבך הפיזי-לא ברור לי מה בדיוק קרה..ואם הגעת להתייבשות(מצב של עירוי) היו שם כנראה הקאות..אשמח לשמוע מה הוחלט בסוף ומה הטיפול שאת מקבלת.
חשוב לי לומר לך נטע-שבמלחמה בה"א יש תנודות.לא תמיד אנו מצליחות לנצח את הדפוסים האוטומטיים שלנו ולעיתים חלה נסיגה.כן,גם אני מתמודדת עם מצבים אלו לא אחת.אבל בניגוד לפעם,אני עוצרת,וכלמודת ניסיון אני מנסה לברר לעצמי מה הדברים אומרים ,אלו מילים ותחושות אני מנסה לבטא דרך הגוף.מההיכרות שלי איתך,אני יודעת שאולי לאחרים מה שאני כותבת כאן יראה לא ברור,אבל אני גם יודעת שאת מבינה בדיוק למה אני מתכוונת.ואני פותחת לך ערוץ תקשורת נוסף,לא ע"ג הפורום,אלא מזמינה אותך לשתף אותי בכתובת המייל שלי(נמצאת למעלה),אם תמצאי את זה קל יותר.

כך או כך,מחזיקה לך אצבעות,
שלך,

קרן אור.

היי נטע,
קיבלתי את המייל שלך,ותודה.
עניתי לך עליו.

נשיקות,
קרן אור.

הי תקווה,

שמחה כמו תמיד לשמוע ממך,ואני כאן תמיד גם בתקופות מורכבות יותר.
לשאלתך,אני לא ממש בקיאה במצבך לאשורו אבל אני מניחה שאם חשבת על אופציה להקלה בשירות(ומההיכרות איתך אני יודעת כמה את תמיד דורשת מעצמך את המקסימום ולא מוותרת בקלות),כנראה שאת באמת מרגישה באיזשהו קצה שמניעת ההתמוטטות ממנו היא באמצעות הורדת לחץ.יתרה מכך,ברור לי שהטיפול הנפשי בה"א שלך צורך אף הוא משאבים נפשיים ופיזיים לא פשוטים,וחשוב יותר לא לעשות הקלות לעצמך דוקא במקום הזה.
הורידי פרופיל ולחץ מעצמך,כי עיקר האנרגיה צריכה להיות מגויסת לטיפול בעצמך,להחלמה ולבנייה.
רק התמדה יכולה לאפשר לך להגיע למקום אחר ,שלם יותר .יש עוד חיים מלאים לפנייך,ואפשר שתחיי אותם מאושרת!.
חוץ מזה,אם אני זוכרת נכון השירות עתיד להסתיים בקרוב,נכון??

אשמח לשמוע מה החלטת.
תחזיקי מעמד!
איתך.