הפרעת אכילה...

הי ,

עניתי לך במייל . אך אני מקווה שגולשות נוספות וקרן אור גם תגבנה אלייך.

אפרת

שלום לך,
אני מפנה אותך להסתכל גם במענה שכתבתי למעלה לאני תחת הכותרת "נורא עצוב"
אני לא יודעת מה ניסית כבר, אבל אכתוב כיצד אני רואה את הדברים ותוכלי להגיב ונחשוב יחד.
הבעיה שלך מורכבת:

מאלמנט רגשי (כפי שכתבת: סלידה עצמית, אכזבה, שנאה, חוסר אונים)

מאלמנט התנהגותי (דפוסי אכילה קיצוניים ולא יציבים)

ומשיתוף פעולה הדוק בין שני הנ"ל (השפעה של הרגשות על האכילה ושל האכילה על הרגשות).

הדרך היחידה לצאת ממצב זה היא לקיים תהליך טיפולי שמתייחס לשני האלמנטים האלה גם בנפרד וגם ביחד. כלומר: חייב להיות בתמונה מטפל, שמסייע לך להבין את רגשותייך ומלמד אותך לווסת אותם בדרכים חלופיות פרט לאכילה.
וחייבת להיות בתמונה תזונאית המתמחה בהפרעות אכילה, שתסייע לך לארגן את האכילה בצורה שלוקחת בחשבון את הנטיה שלך לקיצוניות, ותסייע לך לרכוש מחדש הרגלים תזונתיים מתונים ויציבים.
ושני אלה חייבים להיות בקשר מקצועי בינהם.
ולמה זה כל כך חשוב? כי כרגע הנפש שלך מתרגמת סערות רגשיות להתנהגות הרסנית באכילה. ולכן טיפול רגשי ללא ליווי של תזונאית עשוי לגרור החמרה בסמפטומים, ואילו טיפול של תזונאית בלבד יגרור שינויים רגשיים שיחבלו בתהליך.
השאלה היא רק באיזו מסגרת תעשי את השילוב בין השניים. זו דעתי. אשמח לשמוע מה חשבת