שלום כולכן!

אני פה, עוקבת בדאגה ובעניין אחרי כולן. היום הגעתי מוקדם יחסית אז יש לי כח להגיב - בד"כ אני כל כך גמורה בשעות המאוחרות שאני מגיעה הביתה שאני רק בוהה פה על המסך...
בסה"כ אין הרבה חדש אצלי - עם הבחור העניין התמוסס באופן הדדי...דברנו עוד כמה פעמים וזה לא התרומם.
צר לי לשמוע על בלונדי - לכולנו יש ימים כאלה, זה פשוט עובר וככה צריך לנסות להתייחס לזה... אני יכולה לספר לכן שבחודש האחרון, אחרי תקופה מזוויעה שבחלקה הסופי כבר הייתי כאן אני פשוט החלטתי לשחרר קצת מהחרדות הקיומיות שלי - כמה שזה נשמע פשטני זה הדבר הכי מסובך שישי, בטח למי שיש / הייתה הפרעת אכילה.. לכן אני פשוט אומרת לעצמי שמה שצריך לקרות יקרה וזהו.
לי זה עוזר.
השבוע קצת קשה לי עם האוכל... מכיוון שאני מתאמנת כל כך אינטנסיבי בבוקר - כמעט 2.5 אירובי, וכעקרון לא אוכלת עד הערב , בימים האחרונים נפלתי להקאות בצהריים - הרגשתי שאם אני לא אוכל משהו אני פשוט אמות ברעב, ממש ככה. אז אכלתי, והקאתי... :( זה ממש לא קורה לי הרבה ואני חייבת לחזור לשיגרה ולהפסיק מייד, וכך יהיה ממחר.
נקווה לטוב לכולנו,
שלכן,
פרפרה