משהו שכתבתי לפני כמה שנים

לפעמים פשוט צריך לקום מהמקום הזה,
אני חושבת שקמתי
היום אני יודעת שכמו שאף אחד לא יגיד לי שאני צודקת, שהכל נכון, שכל מה שיש לי בראש
נכון, אני יודעת, למדתי להאמין לעצמי,
כבר לא מחפשת הוכחות, במיוחד לא מהאנשים שהכי פחות יעזרו לי,
הרי מה חשחבתי? שמי שאני רוצה פשוט יודה וזהו?
כמה תמימה הייתי..?
באמת האמנתי..האמנתי שאני הוכיח לעצמי,
אבל היום אני יודעת שאני כבר לא צריכה את ההוכחות האלה, לא צריכה את האישור,
מה שברור לי ברור לי..
ומה רציתי?
לסכן את עצמי
להחזיר את עצמי לאותו מקום, לאותו מקום נוראי, רק שהפעם אני אבוא אליו מרצוני, אכנס לתוכו
מרצוני...רק כדי להפיל אותו?
לא היה אכפת לי בכלל מה יקרה לי, לא שינה לי אפילו,
רק רציתי ל"הפיל" אותו, ואולי הייתי מפילה את עצמי יותר עמוק ממה שאני יכולה להפיל אותו?
האם זה שווה?
עונש? למי עוזר עונש?
מה שנעשה נעשה, ולתקן אין ביכולתי
יש משפט שאומר:
"אלי
תן לי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם
אומץ-לשנות את הדברים אשר ביכולתי
ואת התבונה להבחין בין השניים"

מוזר לי לכתוב את זה פה,
בוודאי אחרי הרבה שנים שזה נכתב, האמת סתם הסתכלתי במגירה ששמורים דברים
שכתבתי, ומצאתי את זה..


מאחלת לכן ערב טוב,

אני

ברור לי למה זה עלה דווקא עכשיו...והאמת היא שמאתמול אני חושבת בדיוק על הקונפליקט הזה.מנסה לחשוב כמה זה יכול לעזור לך,מה מניע אותך,האם התועלת רבה על הנזק ואם כן,איזה מחיר תשלמי.
וכמו תמיד,התשובות נמצאות אך ורק אצלך.וברור לי שתצטרכי לסגור את אותו פרק אם זה להעמיד את האשם על דוכן העדים,או אם פשוט להבין ולהמשיך ולדעת שהיום אף אחד לא יכול לפגוע בך,כי באמת השתנית וגדלת מאז.
למילים של ילדה יש כוח משל מבוגר...וההבזקים הם דרכו של התת מודע להודיע לנו אני זוכר.וזה משהו שאי אפשר להמציא.זה משהו שהוחא אמיתי וקיים,וחבל שלא בדימיון.אבל הדימיון שלנו לא חולה,זה רק האנשים מסביב...
ניסיתי לחשוב מה הייתי עושה ואין לי תשובה.אני הייתי מנסה להוציא את הצדק לאור,כי כזאת אני,אבל מי אמר שזה נכון??מי אמר שהתשלום והלהתמודד עם זה שוב לא קשה יותר???
יקרה,האמת מוצאת דרכים לצאת מתוכנו.והשאלה איך אנחנו בוחרות להתמודד איתה היא החשובה,אבל צריך להתמודד,ולא להדחיק.ואני איתך בדרך,מוכנה לעמוד מאחורייך במה שתחליטי שהוא הטוב ביותר עבורך.
לילה טוב יקרה שלי,
קרן אור

קרן אור יקרה,
כבר העמדתי את מי שהיה צריך על "דוכן העדים" הפרטי שלי, הוא היה העד הראשי, שאר
ה"עדים" לא יודעים על מה הם מדברים, באותה תקופה עשיתי המון "סקירות" כלליות, מכולם..
ואצלו התשובות..אבל תשובות למה? למה אני צריכה תשובות? אם בכלל אין לי שאלות?
רק שאלה אחת גדולה שהיא "למהההההה??????"
אבל אין תשובה, ובוודאי שלא ממי שאני יכולה לקבל, ולדברים החולים שאנשים עושים, אין הסברים
הגיוניים.
אז כמו שאמרתי, נותר להשלים..ולהמשיך הלאה..
למרות הכאב, היום אני כבר הרבה אחרי אותו היום שהייתי תמימה, שהאמנתי שאני יכולה להעמיד
אותו במקום, כי אין לו מקום, ואין שום דבר שמוחק הכל.
היום אני כבר לא מוכנה לסכן את עצמי כדי להפיל אותו, כמו שאמרתי, בעבר זאת הייתה המטרה
העיקרית שלי, לא יכלתי לתפקד, רק כל היום המוח נתחן בסרטים, ואני שמחה שלא הצלחתי
להוציא את ה"סרטים" שלי לפועל, לא בטוח איפה הייתי היום אם הם היו יוצאים.
וזה בסדר, היום יש לי השלמה..היום אני יודעת שמה שקרה קרה, וזהו, אי אפשר לשנות ואי אפשר
לעשות שזה לא יהיה קיים, כי זה כבר היה, והיום נותר לי רק להמשיך לחיות..ובלי שום קשר לעבר.


אל תהיי מאחורי, תהיי ליידי,
תודה
את יודעת כמה התודה שלי גדולה??
אני יודעת שלא.

אוהבת אותך

פשוט אני

קרן אור יקרה,
כבר העמדתי את מי שהיה צריך על "דוכן העדים" הפרטי שלי, הוא היה העד הראשי, שאר
ה"עדים" לא יודעים על מה הם מדברים, באותה תקופה עשיתי המון "סקירות" כלליות, מכולם..
ואצלו התשובות..אבל תשובות למה? למה אני צריכה תשובות? אם בכלל אין לי שאלות?
רק שאלה אחת גדולה שהיא "למהההההה??????"
אבל אין תשובה, ובוודאי שלא ממי שאני יכולה לקבל, ולדברים החולים שאנשים עושים, אין הסברים
הגיוניים.
אז כמו שאמרתי, נותר להשלים..ולהמשיך הלאה..
למרות הכאב, היום אני כבר הרבה אחרי אותו היום שהייתי תמימה, שהאמנתי שאני יכולה להעמיד
אותו במקום, כי אין לו מקום, ואין שום דבר שמוחק הכל.
היום אני כבר לא מוכנה לסכן את עצמי כדי להפיל אותו, כמו שאמרתי, בעבר זאת הייתה המטרה
העיקרית שלי, לא יכלתי לתפקד, רק כל היום המוח נתחן בסרטים, ואני שמחה שלא הצלחתי
להוציא את ה"סרטים" שלי לפועל, לא בטוח איפה הייתי היום אם הם היו יוצאים.
וזה בסדר, היום יש לי השלמה..היום אני יודעת שמה שקרה קרה, וזהו, אי אפשר לשנות ואי אפשר
לעשות שזה לא יהיה קיים, כי זה כבר היה, והיום נותר לי רק להמשיך לחיות..ובלי שום קשר לעבר.


אל תהיי מאחורי, תהיי ליידי,
תודה
את יודעת כמה התודה שלי גדולה??
אני יודעת שלא.

אוהבת אותך

פשוט אני

נשמע שעברת התעללות נוראית....
אני לא יודעת מה ולמה, אבל אני שמחה שזה היום מאחורייך....!
ואני מקווה שמי שגרם לך לסבול, משלם יום-יום על המעשים שלו!

בלונדי!

יקרה את קרן אור, אמרתי שיגמר עוד לפני שתבואי???
כן כן בבוקר אמרתי לך..
ואת..."יש שם 60 מ"ל, הם בחיים לא יסיימו את זה" -נוווו את רואה!!
אני תמיד צודקת!

תודה על דברייך, תודה תודה תודה
ואין לי עוד מה להגיד
רק שאני אוהבת אותך
ולגביו-אני לא יודעת, באמת שלא...אני מרגישה רע שאני משאירה אותו ככה באוויר, והאמת הכי
עצוב זה שהוא לא קולט נראה לי...או שאולי לא רוצה להראות לי שכן.

תפסיקי לסנן אותי

אוהבת
פשוט אני