היי, רציתי לדעת..

שלום עדינה,

בתחילה חשבתי שטעית ופנית לפורום הלא הנכון ( על מנת לדעת מה לאכול כדאי לפנות לפורום תזונה).אבל אז קראתי שוב את הודעתך והבנתי שיש בה מעבר למה צריך לאכול או לא.
מדוע לא תדעי להתמודד, אם תשמיני? ישנה חרדה סביב הגוף והמשקל, איני יודעת באיזו עוצמה, עד כמה את עסוקה בכך? האם את עסוקה בעד כמה את שולטת במה קורה בחייך?

אפרת

רק אוהבת את איך שאני נראית כיום (אולי הייתי מורידה רק איזה 2 קילו, לא יותר)
פשוט חשוב לי מאד המראה שלי ואני לא רוצה למצוא את עצמי בעתיד עם גוף שונה משל היום.
לא ידעתי שיש גם פורום של תזונה, בכל אופן- תודה על העזרה! שמחתי לראות את התגובה :)
אגב.. התחלתי לעשות הרבה ספורט.. זה בסדר נכון??
תודה רבה ולילה טוב!

עדינה שלום,

את כותבת שאת לא מתעסקת בנושא המשקל והאוכל יותר מידי,אבל הדחיפות בה את מצפה למענה מראה דווקא על לחץ ודאגה מוגברים סביב הנושא.ואני מצטרפת למה שכתבה לך אפרת ותוהה -למה?למה את מטרידה את עצמך במה יקרה אם?הרי אם את אוכלת מאוזן,פעילה גופנית,למה שתעלי במשקל?
מבנה הגוף כן יכול להשתנות.לאישה בגיל 40 לא יכול להיות גוף כשל בת 20,ולבת 20 לא יכול להיות גוף כשל בת 12.זה נקרא להתבגר.
לי נראה שאת יודעת שמשהו בהתנהגות שלך בנושא השתנה ואת מחפשת מישהו שירגיע אותך תוך שאת מציינת בסוף דברייך (כאילו כדרך אגב.. )"התחלתי לעשות הרבה ספורט.. זה בסדר נכון??"-מה זה נקרא הרבה?ואני רוצה להחזיר אלייך את השאלה ולשאול אותך,אם את חושבת שזה בסדר,למה זה משנה לך מה אנחנו חושבות??

אשמח לשמוע תשובותייך.
קרן אור.

עבר קצת זמן מאז שכתבתי את זה ... קראתי את מה שכתבת לי קרן ואני חייבת להודות שזה הפעים אותי.. כי ראיתי איך את מבינה דברים מבין השורות.. דברים שאפילו אני לא ידעתי שקורים..
בכל אופן.. זהו.. אני לא יודעת.. יכוליות שגיל ההתבגרות קפץ אלי לביקור פתאום אחרי שכבר סיימתי איתו.. אבל באמת.. קשה לי לחשוב על מציאות כזו שאהיה יותר ממה שאני היום..
אני שוקלת כרגע 48 ואת הגובה המדוייק שלי אני לא יודעת.. הוא משהו בסביבות ה-62 אבל אני יודעת שאני לא מוגדרת כתת משקל כי תמיד הייתי רזה וקטנטונת כזאת..
מקווה שהכל בסדר איתי..
תודה קרן.

שלום לך,
אני שמחה שחזרת ואני שמחה על שדבריי חילחלו והשאלה שאני שואלת את עצמי היא מה את מתכוונת לעשות עם התובנות האלו?
מה שאני הייתי מציעה הוא לקבוע פגישת אבחון במרכז להפרעות אכילה(או עם כל אחד מהגורמים המוסמכים בתחום-זה יכול להיות פסיכולוג\פסיכיאטר\דיאטנית) ולדעת קודם כל האם את סובלת מהפרעת אכילה ואם כן מה הטיפול שהם מציעים לך.
ברצוני להסב את תשומת לך שעבר חודש וחצי מאז שכתבת כאן לאחרונה ,במהלכו משקלך ירד לעומת הפעם הראשונה ואת מוגדרת כרגע כתת משקל-BMI 18.2 מה שאומר שהמצב מחמיר....התעלמות והתחבטות לא תגרום לו להעלם ומוטב לטפל מוקדם ככל האפשר כדי לשפר את סיכויי ההחלמה.

עצם העובדה שאת כותבת כאן מראה שבתוך תוכך את יודעת שקיימת בעיה וזה כבר חמישים אחוז מהדרך.החמישים הנותרים הם למנף את התובנה הזאת לכלל מעשה ולפנות לטיפול.
אל תהססי!
קרן אור

נניח שהגובה שלי 160 - אני במצב טוב. אני לא יודעת מה הגובה המדוייק שלי אבל אני לא חושבת שאני נמצאת בתת משקל. תמיד הייתי כזו רזה וגיל העצמות שלי היה גם הרבה מתחת לממוצע ז"א שזה הגוף שלי,לא?
אגב, אני אוכלת ממש רגיל ומרשה לעצמי לאכול גם שטויות..

עדן,

את מנסה לשכנע אותי או את עצמך?כי אותי לא שיכנעת..(ודי בלקרוא את תגובותייך בשרשור הזה כדי להבין שהמצב רחוק מלהיות אופטימילי)
סליחה על הבוטות אבל לא מאמינה בלתת לטיפה היכן שצריך ניעור..
מעבר למה שכתבתי,צר לי,אך אין לי מה להוסיף יותר.
אל תתני לפחד לשתק אותך.
הבחירה בידייך,מקווה שתדעי לבחור נכון.

חיזקי ואימצי,
קרן אור.