השפעה לטווח ארוך

שלום מיכל,

את כותבת שאינך בטוחה אם הגעת למקום הנכון, ובכל זאת הגעת לפה. יתכן ואת עסוקה במשקל ובמה שאת אוכלת באופן בלתי רגיל?
לא ציינת מתי התהליך של הירידה במשקל היה , זה משמעותי. האם מדובר בתהליך של התקופה האחרונה? ואז כדאי גם להתייעץ עם תזונאית. יתכן והגוף 'עבר טראומה' של ירידה דרסטית במשקל והוא 'נאבק' על כל גרם. אם מדובר בתהליך של יותר משנה, ואם את עסוקה בכך הרבה (מחשבת על מה אוכל, כמה אוכל, שקילה יומיומית , צומות מול בולמוסים וכו') כדאי לשקול טיפול בהפרעת אכילה. ומה מעבר למשקל? אני שואלת זאת על מנת לבדוק מה קורה איתך באיזורים אחרים בחייך. משפחה? זוגיות? חברות? לימודים? הרבה פעמים המצוקה סביב האוכל מבטאת בעיה רחבה יותר.

שמח לשמוע מה חשבת , ואם יש לך שאלות נוספות אשמח לענות,

אפרת

שלום, ותודה על התגובה
תהליך הירידה במשקל החל לפני שנה וחצי והסתיים לפני בערך שנה (סה"כ כ12-13 ק"ג). זה לא משהו שעשיתי בכוונה, בהתחלה לא היה לי תאבון ולאחר מכן היה לי קשה לאכול הרבה כי הגוף התרגל. לפני כ9 חודשים הכרחתי את עצמי לאכול ולהתרגל לכמויות גדולות יותר של אוכל (מטעמי בריאות) אבל העלתי הרבה יותר ממה שתכננתי.
בקשר לשאר תחומי החיים, הכל בסדר.. וגם אני מהאנשים שאוכלים יותר כשקשה להם.
העניין הוא שאני מנסה להוריד כמה ק"ג ואני מרגישה כאילו הדבר היחיד שיכול לעזור הוא להפחית את האוכל בצורה דרסטית. אני מנסה בדרכים אחרות אבל זה לא עובד (פעילות גופנית - והרבה, שינוי התפריט למרכיבים בריאים יותר, שתיה מרובה של מים, וכו')
אם הגוף אכן עבר "טראומה" כמו שאמרת, מה אפשר לעשות עם זה? איך אפשר להחזיר אותו למוטב?

שלום מיכל,

לדעתי הדרך הרצויה היא לפנות לדיאטנית ( אפשר דרך קופת חולים) , על מנת שתבנה לך תפריט מאוזן לצורך ירידה במשקל .
במקביל הייתי ממליצה לך לפנות לרופא משפחה ולהתייעץ איתו בנוגע לבדיקות דם שרצוי שתעברי ( האם יש לך חסכים בחומרים חיוניים לגוף בגלל הירידה הדרסטית במשקל) .
נקודה שלישית היא העיסוק שלך באוכל ובמשקל. שימי לב אם זה ממשיך ומחמיר (ההתעסקות באוכל, צמצום האוכל, פעילות גופנית מוגזמת) כדאי לפנות ליעוץ פסיכולוגי.

את מוזמנת לעדכן,