ערב טוב, אין לי כוחחח

כל כך כל כך כל כך מבינה אותך!!!!!!!!!!!!

אני בעד
רק תגידי מתי...וכמה שיותר מהר בבקשה

כמה שאני ברחתי אבל אתן יודעות מה??במקרה הטוב נשארתי במקום.הרגשות,התחושות והכאבים יהיו שם.הם ילוו אותנו אם לא נלמד לקחת שליטה עליהם.אם נמשיך לשחק את המשחק,אנחנו נשאר ללא כוחות.מה הפחד הגדול בלספר???אנשים שאוהבים אותנו יהיו לצידנו והם אלו שירימו אותנו בשתי כפות ידיהם,אתן יודעות למה??כי גם אנחנו היינו עושות את אותו דבר בשבילם.והם מצפים איתנו שאם יש בעיה שנבוא ונדבר,את התדמית המחיוכת אנחנו מכרנו,אבל היא לא משרתת כלום.למה לא לפתוח צוהר לעולם הפנימי שלנו,מה יקרה??
אני מכירה את החיוך המאולץ,שנים חזרתי עם פנים כואבות,שנים שחקתי את המשחק.והחלטתי שלא עוד.אני בן אדם,אני אנושית,או שאולי זה מה שמפחיד אותכן??להיות אנושיות?לחוש?וגם היום אני לומדת להרפות,ולא קל לי אפילו עכשיו,אבל אני נעזרת ביקרים לי.אתן יודעות כמה שנים לא בכיתי ליד אנשים,ולמה כי תפסתי את זה כחולשה??לחוש,להיות ולהרגיש זה להיות רגיש,חם,אוהב.זה להיות קיים בעולם שאנו נמצאות בו,ואין לנו עולם אחר.
אפשר לברוח תמיד,אבל לא עדיף לנסות להישאר???????????
פשוט אני-לא עדיף לנצל את הבמה שיש לך(שאת יודעת כמה הייתי רוצה כזאת לעצמי)??דווקא עם הקרובים לך את לא נמצאת???מה מניע אותך??ההווה יתרחק עם הזמן ואיתו העתיד ואת יודעת למה??כי גם אם לא תרצי את חיה בעבר ועד שלא תקבלי אותו,תכאבי עליו,ותשלימי איתו,לא תוכלי לצעוד קדימה.אז אם העתיד חשוב לך,ואני יודעת שהוא כן,תתחילי בכנות.תתחילי באמת.ותבחרי לך את מי שאת מסוגלת להיות איתו כזאת,בלי לחשוב יותר מידי אם זה יעציב\יכאב\יפחיד אותו.אנשים מסוגלים להתמודד עם הכאב-אבל האם את מסוגלת??כל מה שאת עושה זה לברוח,אז אולי תעצרי,תסירי את המסכות ותגלי את עצמך????????
ערב נעים,
קרן אור

במקום להתמודד את משקיעה את האנרגיות שלך בלהסתיר,לא חבל??או שזאת האופציה הקלה יותר,לשחק את המשחק??להעמיד פנים??לנסות לשכנע את עצמנו שהכול בסדר.שהאושר מחכה לנו מעבר לפינה.אבל בלי שאת שמה לב הגוף צועק "לא עוד" וגם הנשמה אומרת לך "אני לא מאושרת"


האם תקשיבי??

יש קול קטן בתוכך שמודיע לך-אי אפשר יותר...


וגם ממנו את בורחת...

האם תשארי???????????.

קרן אור, תודה על מילותייך..
אבל אני באמת לא מבינה מה את רומזת ומה את בעצם אומרת לי לעשות..
אני נשארת ולא בורחת לשום מקום
הנשמה שלי שצועקת אני לא מאושרת...תראי כבר דיברנו על מה זה אושר..
אני באמת לא חושבת שכרגע אני יותר מדי מאושרת, אבל יש לי את הרגעים
ואני לא חושבת שכל היום אני צריכה להסתובב באושר עילאי, אני מאמינה שכן בעתיד אני אהיה
מאושרת, אחיה לפי מה שאני רוצה, ולא איך שהאנשים סידרו את "הקלפים", ואיך שהם הכתיבו לי.
היום אני לא יכולה להיות מאושרת יותר מדי,
אני לא איפה שאני רוצה להיות, ואת שואלת אותי איפה כרגע אני רוצה להיות? אז גם אין לי שום מקום אחר שהייתי מחליפה האמת.
היום אני גם לא עם האנשים שאני רוצה להיות, ואת שואלת אם מי כן אני רוצה להיות? אז גם לזה
אין לי מה להגיד לך
בעתיד אני אהיה במקום שאני רוצה להיות, ועם האנשים שאני רוצה להיות
וכן אני יודעת שלפעמים הדיבורים האלה על העתיד, נשמעים קלישאה ולא מציאותיים להווה של כרגע.
אבל אצלי זה לא ככה, ואני יודעת שמשהו בתוכך מבין.

טוב אני מקווה שהיום תתעוררי יותר טוב,
תרגישי יותר טוב
ותוכלי להתחיל לעבוד, הרי ברור לי שאת לא מתכוונת להישאר עוד יום..
למרות שזה נשמע לי אחלה רעיון..... :)

נשיקות,
אני