קרן אור היקרה:

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • קרן אור היקרה:
    תקווה
    25/04/2011

    מה שלומך? איך את מרגישה?אני לא כזה יודעת איך להסביר את מה שאני מרגישה אז אני פשוט אתחיל..
    אני לפעמים פשוט מרגישה שעד עכשיו החיים די עברו עלי ופשוט חלפו בלי שהייתי שותפה להם יותר מדי..באמת שזה כאילו שלמרות שהייתי בטוחה שאני רואה ומרגישה דברים כמו שהם באמת היום אני רואה שהרבה מזה היה מאחורי העיוות של ה.א שלי.נכון אני די מרגישה במקום אחר עכשיו אבל ההתקדמות היא איטית ומסורבלת ולפעמים אני בכלל לא מרגישה אותה..באמת שהיה לי טוב להיות בבית בשבוע האחרון (נכון פחדי מתקלות כאלה ואחרות עם אמא שלי אבל באמת שהיה בסדר-ב"ה!)הלחץ של השירות האינטנסיבי שלי לא בדיוק עוזר לסיכויים שלי יותר מדי ולמרות שקיבלתי אישור שיורידו ממני את העומס זה פשוט לא מתאפשר בשטח..במיוחד שאחת הבנות שאיתי בדירה מחרפנת אותי בואו נגיד שאני והיא לא בדיוק רואות עין בעין (היא גם לא יודעת כלום על זה..)היא ממש יוצאת ביקורתית כלפי ומתלוננת על זה שבאוכל אני נורא ספציפית ומכינה דברים מסוג נורא מסיום בלי לשאול יותר מדי שאלות-נכון אני לא מכינה פנקקים ובגלל שרק אני מבשלת אני מבשלת את מה שאני יודעת שאני אוכל אח"כ (או לפחות אנסה)..באמת שלמרות שאני יודעת שעושה לי טוב להתמיד חשבתי אולי להפסיק את הטיפול שלי גן ככה אני עוד מעט משתחררת(עוד 3 חודשים)ואז אהיה בלי מסגרת טיפולית בכלל וגם אני מרגישה במין כזה באמצע פשוט עם עוד כמה דברים בלתי פתורים שבאיזשו מקום אני חושבת שאני יודעת מהם אבל לא לגמרי בטוחה..
    בכל אופן אני פשוט חייבת להתארגן לשינה אני צריכה לחזור מחר מה שאומר לקום יחסית מוקדם כדי להגיע בזמן אבל חשוב לי לשמוע מה את חושבת..
    אוהבת-תקווה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    קרן אור היקרה:

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • קרן אור היקרה: - תגובה

    קרן אור
    30/04/2011

    תקוה יקרה,

    כתבתי תגובה ארוכה אך היא נמחקה ,אנסה לשחזר:
    אני שומעת ממך כמה שינויים חיוביים את עוברת ואיך הטשטוש והמסיכה שיצרה סביבך הפרעת האכילה שלך מתחילים להתפורר ואיך מתוך החורים שנוצרו את מצליחה לראות כמה קורבנות וצמצום גובים חיים עם הפרעת אכילה.יחד עם זאת,כפי שאת עצמך מעידה,נותרו עוד רבדים בלתי פתורים(אולי החשובים ביותר,לטעמי) שעדיין חשוב לעבוד עליהם בטיפול.אבל באותה נשימה אני שומעת ממך שאת מנסה לברוח מנגיעה בהם בתירוצים שונים-"חשבתי אולי להפסיק את הטיפול שלי גם ככה אני עוד מעט משתחררת".יקרה,שלושה חודשים הם זמן לא קצר בטיפול אמיתי ואם את שואלת אותי אני לא הייתי מוותרת עליהם מכמה בחינות.אחד (שהוא ברור)-יש דברים שצריך להמשיך לעבוד עליהם,שנית-נראה לי שאת מנסה לחסוך מעצמך את הפרידה ומעדיפה לחתוך כבר עכשיו כדי להמנע מתחושת הנזקקות,הכאב ואולי גם האכזבה שכרוכים בפרידה.וחשוב לעבוד על זה.שלישית-כיוון שאת עדיין צריכה טיפול חשוב לחשוב כבר עכשיו עם המטפל על מסגרת אזרחית שתשתלבי בה ברגע שתשתחררי מהמסגרת הצבאית כך שלא תמצאי את עצמך עוד שלושה חודשים ללא טיפול .
    זה מה שאני חושבת.אשמח לשמוע מה את חושבת על מה שכתבתי.
    שלך,קרן אור.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום