מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- קרן אור היקרה:תקווה09/05/2011
חג עצמאות שמח!! מה שלומך?איך את מרגישה?את לא תאמיני!אני עדין מופתעת כשחזרתי הביתה ביום שישי האחרון(בימי שישי אני תמיד די שפוכה אחרי כל השבוע ובכלל הלכתי לישון מאוחר ערב לפני אז עוד יותר..)פגשתי בחור ממש נחמד באוטובוס בדרך חזרה לרעננה..דיברנו בדרך ובסוף הוא ביקש את המס' שלי יצאנו פעמים באותו סופ"ש-שישי בערב ומוצ"ש והוא גם מתקשר אלי-בקיצור ממש חמוד,למרות שאני מכירה אותו רק כמה ימים זה ממש נחמד-כיף לי לשמוע ממנו אבל בשבילי זה כ"כ מוזר שמישהו יהיה מעונין בי?!נכון הוא לא יודע שאני סובלת מה.א. ואני ממש לא יודעת איך לספר ומתי כי מצד אחד אני לא רוצה להפחיד למרות שבתחושת בטן שלי זה לא יקרה אבל מצד שני ממש חשוב לי שידע זה חלק גדול מההתמודדות היומיומית שלי ואם אני יוצאת עם משהו מגיע לו לדעת ולהבין שגם זה נכלל בחבילה..
בסוף אני הולכת לקב"ן עוד פעם ביום רביעי-זה קצת מוזר במיוחד בידיעה שהפגישות שלנו ספורות היתה לי הרגשה שדי כמו השירות הצבאי תמיד יהיה לי את היכולת לראות אותו פעם בשבועים ועכשיו אני מבינה שגם זה עוד מעט נגמר..בכלל מוזר לי להמשיך להגיע למרכז קליטה כל יום שבקרוב לא אגיע לשם בכלל-חשוב לי להפרד מהם כמו שצריך אבל שהזכרתי לצוות שאני משתחררת הרכזת תרבות אמרה שנדבר על זה בהזדמנות אחרת-חשוב לי להפרד מהם כמו שצריך אבל נראה לי קצת פדיחה ללחוץ על הנקודה..
ניסיתי לבדוק אפשרות של המשך טיפול באזרחות וכבר אני רואה שזה כולל אלף טפסים ובקשות והפניות זה די מיאש במיוחד שאני בכלל לא כזה סגורה על עצמי מה אני רוצה-מצד אחד אני יודעת שהפעם אני חייבת להמשיך עם הטיפול עד הסוף כי אם לא אני לא רואה את היציאה מזה ואם אפול עוד פעם אחת אני כבר לא חושבת שיש בי את הכוחות לקום עוד פעם..בכלל נראה לי שיש לי בלגן ברגשות שלי-גם יציאה עם בחור שזה ממש להמשיך ולהתקדם בחיים ומצד שני החור השחור של ה.א. שלי והשחרור המתקרב מהצבא..
אשמח לשמוע מה את חושבת-אוהבת תקווה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תקווה נשמה!
נטע10/05/2011קודם כל חג עצמאות שמח שיהיה אששששש!!!
ואייי ואני לא מאמינה איזה חדשות מפתיעות!
ואני חייבת לשמוע יותר על האקס שלך, איך הוא וכ"ו ... הוא חייב להיות איכותי ושווה אותך, אין מצב שלא!!! (מחכה לך בסמס )
מה שלומך ככה?ואיך את מעבירה את החג?
אל תדאגי זה יקרה מתי שהוא ותמצאי את עצמך מספרת לו על ה'א...
את שרדת עד עכשיו כלכך יפה!ו את תשרדי בגדול... ותוציאי את המילים מהלב בלי להתכונן הרבה כי מה שתתכנני לא יצא או שיצאממך ולא יכנס ללב שלו. דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב...
לדעתי המקום הכי מתאים זה במסעדה או בהזדמנות שיצא לכם לאכול ביחד אז תסבירי לו את תורת הפרעות האכילה.. :-)
מחזיקה לך אצבעות!
אוהבת
(ומחכה לך בפון.... )
נטע* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהקרן אור היקרה: - תגובה
קרן אור12/05/2011תקווה יקרה,
שמחתי לקרוא על הזוגיות החדשה שנרקמת בחייך.לצד הכיף,ההנאה וההתרגשות ברור לי שקשר זוגי מעלה לא מעט חששות וזה טבעי באופן כללי,אם כי מתעצם בצל חיים עם הפרעת אכילה שכן היא נוגסת לא מעט גם במישור הזה.
אני חושבת שהקשר בתחילת דרכו ושכדאי להמתין מעט לפני שאת מספרת כדי לראות אם ולאן הוא מתפתח.כפי שגם הוא ודאי לא חושף רבדים עמוקים יותר שלו ואפשר להבין את זה.תני לזה קצת זמן להתחזק,כי הפרעת אכילה יכולה להרתיע בהתחלה כשהקשר לא מבוסס דיו.אני מאמינה שכשיבוא הרגע את תרגישי זאת.זה מסוג הדברים שלא מתכננים מראש.אבל זאת רק דעתי...ואני מסייגת אותה וחשוב לי שתדעי זאת.
לגביי הצבא-אני כן חושבת שאת צריכה להפרד כמו שצריך .הייתי ממליצה להמתין עוד כחודש ואז (אם לא נעשה דבר) לפנות שוב לקצינה ובצורה נעימה להסביר לה שזה מאוד חשוב עבורך להפרד כמו שצריך ותשמחי אם היא תוכל לעזור לך בזה.אני בטוחה שלא תהיה בעיה.
לגביי הטיפול-זה בדיוק הזמן לנצל את המסגרת הצבאית בכול נושא מילוי והגשת הטופסולוגיה ויש לך מספיק זמן כדי לדאוג לזה עכשיו.את בעצמך מעידה שטיפול הוא הכרחי ואם לא תעשי זאת עכשיו,אח"כ כבר תהיי חסרת כוחות להתחיל שוב.כך שלמרות שהבירוקרטיה הזאת מייגעת הייתי ממליצה לך כן לעשות אותה כבר עכשיו כדי שלא תבזבזי אנרגיות (וגם זמן מיותר)אח"כ באזרחות ותוכלי להשקיע את כל כולך בטיפול.
שבוע טוב,
קרן אור.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם קמצנים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

