משתגעת

אני יכולה לתאר לעצמי שהדיאטנית מתכוונת לטוב, בטווח הקרוב הקלוריות של הגלידה אולי מצילות חיים... האינטואיציה שלי אומרת לי שבתוך תוכך את שואפת לבריאות, למרות שאת מתנהלת באופן לא בריא לחלוטין (אנרקסיה. כאילו... מתים מזה...) חשוב לך מה נכנס לגוף שלך, בריאות זה לא רק סוג האוכל. בריאות זה הרבה יותר מזה. את רוצה שיקשיבו לך, שיקחו בחשבון את הערכים שלך כשמציעים לך פתרונות, נכון? את אדם שלם שמקבל החלטות בעצמו, את מוכנה (וחייבת) לקבל עזרה, אבל עזרה אמיתית. למצוא משמעות לחיים שלך, מטרה. שממנה תיגזר התנהגות שתוביל להגשמתה. האם אני צודקת?

שלום,

האם במקביל לטיפול אצל הדיאטנית את נמצאת גם בטיפול פסיכולוגי?

אם לא אז חשוב לפנות, הבעיה היא לא באוכל או במה שתאכלי או לא . העיסוק באוכל משקף בעיה רגשית ( אצל כל אחד/אחת זה שונה).

כן אני התחלתי השבוע טיפול פסיכולוגי אני מודעת לכך שיש לי הפרעות ואני מרגישה ומשתגעת מזה כי אני מאד רוצה לצאת מזה...
אבל את לא חושבת שאולי מאכלים אלו יזיקו לטווח הרחוק?

שלום נ',
חלק מטיפול אמיתי הוא לבוא לפגישות,להביא את הדברים ולדבר עליהם.אם את מודאגת מהתפריט שנתנה לך הדיאטנית ,דברי איתה ע"כ בפגישה הקרובה ותשאלי אותה בדיוק את מה שאת שואלת כאן בפורום.אני מציעה לך לתת אמון במטפלים שלך ומהמקום הזה אני בטוחה שהיא תוכל להסביר לך טוב יותר מה היו השיקולים שלה בבניה של התפריט שניתן לך.
טיפול לוקח זמן.כפי שאת לא חולה יום אחד,אל תצפי שהשינוי יקרה בן לילה.טיפול אמיתי מתחקה ויורד לשורש הבעיות הסבוכות שיצרו את הפרעת האכילה שלך,וכפי שכתבה לך אפרת האישו הוא לא אוכל ומשקל.

רק התמדה,נחישות ואמון בצות המטפל שלך יביאו את השינוי המיוחל.
אל תוותרי,
קרן אור.