קונדילומה - שאלות שלא מצאתי תשובה

1)הרוב הגדול של היבלות הכרוביתיות עם גבעות או בלי גבעות נגרמות מזיהום בוירוס ה HPV. ישנן יבלות עגולות חלקות ובלי גבעול הנקראות מולוסקום קונטאגיוזום והנגרמות מוירוס ה POXVIRUS .
2)ההדבקה בוירוס ה HPV היא במגע. מן הסתם יבלות המופיעות באזור איברי המין מקורם ממגע מיני אם כי תתכן הדבקה גם במגע אחר במיקירם נדירים יותר.
3)לא סביר להדבק בהרפס 2 שלא במגע מיני. לעומת זאת אין לבסס אבחנה של זיהום על ידי הרפס 2 בבדיקת דם. בדיקות אלו יכולות רק לרמוז על כך אך אינן אבחנתיות בשל אמינותן הירודה. יש הרבה מיקירם של בדיקות "FALSE POSITIVE" להרפסים השונים. האבחנה של הרפס היא בד"כ אבחנה קלינית בהסתכלות על הנגעים בעת התקף. במיקרים בעייתיים ולא חד משמעים אפשר לקחת דגימה מנגע טרי לתרבית.
אפשר להדבק בהרפס 2 בלי שיופיע סימנים אם כי ברוב המיקרים הזיהום הראשוני הוא סוער יחסית. היו ומדובר בשתי מחלות מין עם אופן העברה דומה ועם חפיפה באוכלוסיות בסיכון ,יש קשר נסיבתי בין זיהום בהרפס לזיהום בHPV אך לא סיבתי.

4) נוכחות קונדילומות יכולה להסביר כאבים בעת קיום יחסי מין אם היבלות מוקמות באיזורי שפשוף.
5) שוב הקשר בין זיהום ב HPV לבין דלקות בנרתיק הוא נסיבתי ולא סיבתי. דלקת קשה בצוואר הרחם יכולה לתשתש נגעים מHPV. יחד עם זאת תתכן הופעת הנגעים מHPV באופן מיקרי לאחר חלוף הדלקת האחרת.
6)הרוב הגדול של זיהומי ה HPV הוא שקט ללא כל ממצא עורי. ישנם רופאים אשר מבצעי בדיקת PCR מתאים המתקבלים בהברשת איזור איבר המין (גם אצל הגבר). בדיקה זו שנויה במחלוקת . אם היא חיובית היא יכולה להצביע על זיהום אך אם היא שלילית אין היא מוכיחה דבר שהרי התאים המופקים לא בהכרח מייצגים את כל תאי האיזור.
צריך להבין שזיהום ב HPV הוא זיהו נפוץ מאוד וקיים כנראה אצל יות ר מ 50% מהאוכלוסיה שפעילה מינית (יש אומרים 70%). לכן אפשר להגיד שעצם קיום יחסי המין חושף אותנו בשכיחות גבוהה ל HPV ובאמת סביר שנדבקת ממנו אם הוא היחיד.. ואז מה? המ ניתן לעשו עם זה .? איני רואה טעם לבדוק אותו כלל. כמו כן זיהומי HPV לא צריכי כלל להוות סיבה לריב ומדון בין בני זוג או לשבוש החיסים לאור השכיחות הכלכך גבוהה של הזיהום הזה באכלוסיה.

6) המשך - העובדה שקיים קשר בין סרטן צוואר הרחם לבין זיהום ב HPV הופך את תפיסת הזיהום הטריויאלי והנפוץ הזה לטעונה למדי. אך צריך להבין שברוב המיקרים הזיהום אינו גורם להשתנות ממאירה בצוואר הרחם ורק במיעוט שבמיעוט המיקירם יכולה להתפתח השתנות ממאירה שם. הגישה הנכונה והבריאה לעניין היא שאשה צריכה להבדק דרך שגרה , אחד לחצי שנה על ידי רופא הנשים שלה.

7) הסרת היבלות הוא אקט קוסמטי בלבד...הוירוס נשאר שם. לכן אין חובה להסיר אותן אלא רקם אםם הן גורמות להפרעה תפקודית. חלק או כל היבלות יכולות להעלם באופן ספונטאני עם הזמן. טיפול מקומי באלדרה למשל אינו מומלץ בתוך הנרתיק אלא רק על פני העור. בנגעים חשודים בצוואר הרחם יש לטפל בכל מיקרה לאחר אבחנה ברורה בעזרת ביופסיה.
8)בדיקת הPCR בעיקר חשובה על מנת לזהות את הזן הנגיפי (למשל זני 16 ו 18 קשורים באופן מיוחד להופעת ממאירות בצוואר הרחם). כפי שכתבתי קודם אין טעם לחפש את הוירוס בעור בעזרת ה PCR - אפשר פשוט לפספס אותו- דהינו בדיקה שלילית אינה אומרת דבר.

בברכה.
ד"ר גרדשטיין