מה קורה בזמן מאמץ

החולשה נגרמת בגלל שבזמן פעילות של השריר העצבים שופכים למרווח עצב שריר חומר שאמור להיקלט ע"י קולטנים הנמצאים על השריר. בזמן פעיות יתר יש הרבה יותר חומר מהעצב הבעיה היא שיש פחות מידי קולטנים כי נוגדנים פגעו בחלקם אז המקום פעילות של 500000000, סיבי שריר שיעבדו עובדים לדוגמא רק 200000000 ןאז השריר מתעייף יותר

האם מספר הקולטנים עולה בזמן מנוחה? האם אותם סיבי עצב שלא פועלים
מתנוונים או שבמאמץ הבא סיבי עצב אחרים לא פועלים ואלה שלא פעלו פועלים כעת
ונדרשים ליותר מאמץ. האם רצויה פעילות השרירים למרות המגבלות עוד לפני
שמקבלים טיפול.(אני עדיין בחזקת "חשוד" במחלה).האם מספר הנוגדנים
גדל עם המאמץ ? האם מספר הכדוריות הלבנות בדם אצל חולים גדול יותר מאשר
אצל אנשים בריאים?.איך הנוגדנים " נעולים" דווקא על שרירים מסויימים או על
העצבוב לשרירים אלו.

סיבי השריר אינם מתנוונים. הקולטנים מתחדשים וכל פעם ( כנראה) נפגעים אחרים. האם כמות הנוגדנים עולה? כנראה שכן כי עובדה שהמחלה מחמירה. האם יש יותר כדוריות לבנות? כן אבל לא הרבה יותר כמו בדלקת מגורם חיצוני. למה הנוגדנים נעולים דווקא על שרירים מסוימים? לא חושב שמישהו יודע כי אז היה פתרון לכל הנחלות האוטואימוניות, העובדה היא שהגוף רואה בקולטנים הנל גורם שאינו שייך לגוף ואז מפכיל נגדם את מע החיסון, לכן מטרת הטיפול, כיום, היא להחליש את מע החיסון וע"י כך להקל את תסמיני המחלה או לפעמים להעלימם

שלום יוסי,

כמות הנוגדנים שהגוף מייצר שגורמת להווצרות מחלת מיאסטניה היא חידה לעולם הרפואה והיא שונה בכמות מחולה לחולה.

מלבד שימוש בתרופות ו/או טיפולים שמקבלים חולי מיאסטניה ושמטרתם היא להקטין את כמות הנוגדנים (זמני) לא ידוע כיום על פעילות שמסוגלת לתת אותה תוצאה וכל זמן שמקבלים טיפול רפואי שמקטין את כמות הנוגדנים. הגוף ממשיך לייצר נוגדנים חדשים שלחוקרים אין תשובה ברורה . . . מדוע ?

אין קשר בין רמת הנוגדנים (שהיא שונה מחולה לחולה) לחומרת המחלה. חולה יכול להיות עם כמות גדולה של נוגדנים ומצבו (חומרת המחלה) יהיה טוב (יחסית) או אפילו ללא כול סימפטומים (מצב שנקרא "הפוגה") ולאומתו חולה עם כמות קטנה של נוגדנים יהיה במצב קשה. כמות הנוגדנים אינה חשובה, מה שחשוב הוא שקיימים נוגדנים.

במיאסטניה, הנוגדנים מכוונים לקולטני האצטילכולין שעל גבי השריר וחוסמים/מחסלים אותם. באותו הזמן. הגוף ממשיך לייצר קולטנים חדשים. כל פעולה חוזרת על עצמה של שריר מחלישה אותו. מנוחה מחזירה לשריר את כוחו (נוספו קולטנים נוספים). מנוחה אינה משנה את מספר הנוגדנים.

החולשה נוצרת מכך שחסרים קולטנים לקלוט את האצטילכולין שמשחרר העצב לחלל הסינפטי בזמן הנתון שהוא קיים שם (אצטילכולין אסטרז מחסל אותו).

כאבים הם לא סימפטום ישיר של מיאסטניה (מיאסטניה= חולשת שרירים) הם נוצרים עקב לחצים על הגידים כאשר בזמן חולשת שרירים מנסים להפעילם בכוח.