מסטינון ומיאלופטיה

למה מסטינון? למה מינון נמוך? האם זו החלטה של רופא או רעיון שלך?
כעיקרון מסטינון= אצטיל כולין עקב אי קליטת אצטיל כולין בשריר פשוט מציפים את המרווח בין העצב לשריר בחומר בתקווה שיתפס כמה שיותר אצטיל כולין. ידוע לי שנותנים אותו בנוסף לעיתים מאד רחוקות באצירת שתן ובשיתוק המעי שלאחר ניתוח ורק באופן זמני.
מיאלופטיה? הבעיה היא בשריר כמו שזה נשמע מחלת השריר זה לא שיש בעיה בקליטת נוירוטרנסמיטר כלשהו אלא השריר עצמו חולה. לא הייתי מנסה ללא התיעצות עם נוירולוג

זולא מחלה של השריר אלא של חוט השדרה המונע מהעצבים לתפקד באופן תקין
אלא רק באופן חלקי.

אכן נכון, טעות שלי ולכן גם אין קשר לפעילות המסטינון ומחלת חוט השדרה לחלוטין. מצטער

הפולסים העצביים שמגיעים לשרירים הם חלשים מהרגיל או "מבולגנים" בגלל
המחסומים בחוט השדרה כתוצאה מכך מופרשת כמות קטנה מידי של אציטלין כולין
ולכן יש אולי סיכוי שמסטינון יעזור. מה דעתך ?

שלום יוסי,
ראשית, אני מעוניין להסביר לך משהו שקשור למיאסטניה למרות שהבעיה שאתה מדבר עליה אינה קשורה למיאסטניה היות ולמוליכות העצב אין כול קשר למיאסטניה גרביס שהיא מחלה אוטואימונית שהגוף מייצר נוגדנים שפוגעים בקולטנים שנמצאים מעבר למרווח הסינפטי על משטח השריר והתוצאה היא חולשת שרירים היות שארית הקולטנים אינם מספיקים לקלוט מספיק אצטילכולין (שהוא נמצא בכמות רגילה) עד שהאצטילכולין אסטרז מנטרל את האצטילכולין. תפקיד המסטינון במקרה זה הוא לעכב את האצטילכולין אסטרז במטרה להגדיל את הזמן שהאצטילכולין יהיה נגיש לכמות הנוגדנים הנמוכה ולגרום בכך שהשריר יקבל כמות מספקת של אצטילכולין ויפעל ללא חולשה.
היות ואתה כותב שבמקרה שלך נוצרת במרווח הסינפטי כמות קטנה מהמקובל של אצטילכולין ואם אתה לא חולה מיאסטניה כמות הקולטנים אינה בחוסר, נוצר מצב כללי דומה לחולה מיאסטניה ששם כמות האצטילכולין ברמה סבירה אולם מספר הקולטנים נמוך . . . . . לדעתי מסטינון שיגרום לאצטילכולין להיות בצומת זמן ממושך יותר יתן תוצאה דומה כמו לחולה מיאסטניה . . . . חוזק שריר תקין.
יוסי, אל תתיחס למה שכתבתי כעצה רפואית היות ואיני רופא ולכן אין לי סמכות לתת עצות רפואיות . אני נותן לך הסבר שלפי דעתי מסוגל לעבוד טוב . . . . אולם עלייך לקבל אישור רופא לשימוש במסטינון שבעייתו איה כתוצאה ממיאסטניה.
בסינדרום המיאסטניה קים ענף שנקרא "סינדרום מיאסטני ע"ש למברט איטון" שבו העצב מוציא כמות קטנה מדי של אצטילכולין (הקולטנים אינם נפגעים ולכן מספרם תקין) ושם משתמשים במסטינון לאותה מטרה בנוסף לתרופות שגורמות להגברת שחרור אצטילכולין מקצה העצב ע"י חסימת ערוצי אשלגן או החלשת המערכת החיסונית להקטנת כמות הנוגדנים שגורמים לתופעה.