אצטילכולין -

שלום אלמוני,
אצטילכולין הוא חומר שאין לו קשר לחומרת מחלת המיאסטניה (במחלה אוטואימונית).
החומר הוא בסכ"ה חלק בתהליך הפעלת שרירים.
לחולי מיאסטניה אין יותר אצטילכולין מאשר לאדם שאינו חולה מיאסטניה ואין לו פחות אצטילכולין מאשר אדם שאין לו מיאסטניה ( למעט מחלת LEMS או CMS).

לחולי מיאסטניה ישנה בעיה בקולטנים שעל גבי השרירים שתפקידם לקלוט את האצטילכולין שמשתחרר בהעצב (בכמות רגילה, כמו אצל כל אדם בריא) וכאשר החומר נקלט בכמות מספקת הדבר גורם לתהליך של התכווצות השריר.

מקור הצרה של חולי מיאסטניה הם הנוגדנים שנוצרים במארכת החיסון שמחסלים חלק מהקולטנים שעל גבי השריר ואז האצטילכולין (שהוא בכמות רגילה) אינו מספיק להקלט בכמות מספקת (עקב חוסר בקולטנים) בזמן שהוא נמצא בצומת כדי לכווץ את השריר....... והתוצאה היא : חולשת שרירים.

אני מקווה שזה מובן.

נכון מה שמה הסביר.
הכוונה היא שיש בעיה בשרשרת הפעולה שמפעיל האצטיל כולין וכמו בשריר שלד/ שריר רצוני שיש פגיעה בקולטנים או מכל סיבה אחרת ישנה בעיה בשרשרת הפעלת האצטיל כולין ולכן חולשת שריר רצוני או דופק מעט מהיר בגלל ששוב יש פגיעה בשרשרת הפעלת האצטיל כולין ואותו דבר במוח ולכן יש בעיות של למידה וזיכרון.
עכשיו אין מה להיבהל יש עוד חומרים רבים הפועלים בגוך לפעולת למידה וזיכרון וכן להאטת קצב הלב והבעיה היא מינורית, פשוט יש אנשים שמרגישים זאת יותר ויש המרגישים זאת פחות, תלוי בעבודך, תלוי בכמה אתה רגיש לכל מה שקורה בגוף שלך וכולי.
אין מה להיבהל זה לא גורם לאלצהיימר או שכחה כלשהי, אבל אם מישהו נמצא בלימודים והוא בהתפרצות של המחלה הוא יבחין שיותר קשה לקלוט חומר חדש לדוגמא.
חג שמח וכל טוב