תודה לכולכם!!!! -

שלום גל,

אין לי שם לכותרת, אבל רציתי להגיד לך, שיש לו מזל שיש לו אמא כמוך.

יש לי חברה שלבת שלה יש ציסטיק פיברוזיס, ומגיל צעיר היא הייתה ילדה מדהימה. למעשה אני הכרתי קודם את הילדה (כשהיא והבן שלי היו בני חמש לפני לא מעט שנים), והיא כל-כך הרשימה אותי, שרציתי להכיר את אמא שלה. (כי היה ברור לי שהיא צריכה להיות אדם מיוחד אם יש לה ילדה עם יכולת התמודדות כזאת).
נזכרנו בזה ביחד, עכשיו כשהיא הזמינה אותנו לחתונה שלה...

ואני יכולה להגיד לך, שהיא הייתה בין החברים שגיליתי שלא טעיתי בהם, כאשר חליתי. ( כמו שאת יודעת, כשאתה חולה, אתה מגלה מי החברים שלך באמת, ולמזלי היו לי הרבה כאלה, אבל גם בודדים שלא).

מהמעט ש "יצא" להכיר את הבן שלך, זה נראה שהוא ואת גם "שווים הכרה".

עליסה

אני מאושרת שאת כאן.
אני שואבת עידוד ונחמה מהדברים המופלאים שאת כותבת.
את מה שכתבת לי, על איך לא להרים ידיים, הדפסתי לי והדבקתי ביומן שלי,
כדי לחזור ולקרוא ולהתעודד.

תודה לאמא של גל
והמון תודה לך.

אני שמחה שאת מרגישה כך, וגם לי נחמד לקבל את התגובות שלך.

זה די הגיוני ששלגיה ועליסה שחיות ביחד בשמחה בדיסניוולרד (למרות שכל אחת באה במקור ממקום שונה לחלוטין), ימצאו שפה משותפת.

דרך אגב, קראתי פעם שכשוולט דיסני צייר את הגמדים-ההשראה שלו לישנוני הייתה חבר שלו שהיה חולה מיאסטניה. לא יודעת אם זה נכון או לא, אבל זה בהחלט נראה הגיוני, אם מסתכלים על הפטוזיס הדו-צדדי שלו.

האמת שהיה גם שלב שהרגשתי כמו שלגיה- כי צריך היה להיזהר ממכשפות עם תפוחים מורעלים, לסמוך על החברים האמיתיים-גם אם הם בסך הכל גמדים עם יכולות מוגבלות, ולקוות שיגיע בסוף הנסיך עם תרופת הפלא.

עליסה

כבר הגבתי לך משום מה התגובה לא התקבלה במערכת, תודה על המחמאות, אני משתדלת לתת לבני את כל כולי, בתקווה שתמיד יהיה לי את הכוח לדחוף אותו קדימה.
הרבה בריאות טובה, וימים טובים יותר לכולכם.