לילה טוב -

שלום מיכל,
חולים שמעוניינים לבצע פלסמהפרזיס ויש להם "בעיות ורידים" יכולים לעבור "ניתוח קצר" להכנסת "צינור" שמתחבר לוריד ראשי (או עורק) ודרכו מבצעים את הוצאה והחזרת הדם לגוף.
ישנן שיטות שונות לבצע את הפעולה :
בצורה אחת קצה הצינור בולט החוצה מהגוף ואליו מתחברים, כאשר בין טיפול לטיפול היציאה הזו מכוסה עם תחבושת חיצונית
ישנה שיטה שבה משתילים צינורית שנקראת "פיסטולה" (בחזה ליד הכתף) שמחוברת בין עורק לוריד והיא נמצאת מתחת לעור ללא כל יציאה חיצונית. לצינורית הזו נכנסים עם המחט של מכשיר הפלסמהפרזיס ובין הטיפולים אין כל צינור שנראה לעין.
החסרון הכי גדול של השיטה הראשונה הוא שהצינורית עם היציאה החיצונית נגישה לזיהומים.
את צריכה לשאול את ד"ר הלמן איזה סוג "צינורית" הוא מייעד לך.

ישנם מספר חברים בפורום שעברו את התהליך ואני מקווה שהם יכנסו ויספרו לך מנסיונם.
אם לא תקבלי תשובות אני אקשר אותך עם "בעלי נסיון"
בהצלחה.

שאנט ורידי עורקי או פיסטולה זה חיבור תוך כדי ניתוח בין עורק לוריד, ממש כך (חותכים את העורק ואת הוריד ותופרים בינהם ואז באוותו מקום נוצר מעין אגם דם רחב שבו יש גם דם ורידי וגם עורקי. הדבר נעזה לחולי דיאליזה המקבלים טיפול 2-3 פעמים בשבוע למשך כ-4 שעות, אין סיבה לא לבצע זאת לפלזמה פרסיס למעט הסיבה שלאחר מס' טיפולים רציפים תדירות הטיפול יורדת לפעם בשבוע, שבועיים או חודש ואז ה- A-V FISTULA ( חיבור עורקי ורידי) פשוט נסתם וצריך לעבור פרוצדורה בחדר ניתוח או ברנטגן ע"מ לפתוח את הסתימה, לא נעים כלל.
הצינורית המוחדרת לבית החזה העליון, נקראת צנטר מרכזי וכמו שמשה הזכיר חשוב מאד להימנע מזיהומים. גם בזמן החיבור לטיפול וגם בזמן שלא נמצאים בטיפול, ניתן להיות עם זה בבית, כמו שחולי דיאליזה נמצאים בבית לפני ביצוע הניתוח לחיבור עורקי ורידי.
אין שום צורך לשהות בבית החולים לשם שמירה על הצנטר המרכזי, אלא להגיע לאשפוז יום לשם ביצוע הפעולה ואח"כ ללכת הביתה.
אין מה לחשוש מהטיפול עצמו , מס' רב של אנשים מבצעים אותו לרוב ללא כל סיבוכים למינהם, הצוות בלינסון נחמד, אדיב ומיומן.
לדעתי האימורן לא הוא שגרם לך לפריחה, אלא ייתכן שהחמיר את הפריחה והרגישות שהיו, תבדקי עם הראומטולוג שאליו תגיעי לטיפול.

בטיפולי הפלסמפרזיס הראשונים היה קשה מאד למצוא וריד.
לעיתים קרובות היתה המכונה צועקת, וצריך היה להפסיק ולחפש וריד חדש,
אולם להפתעתי הנעימה, עם הזמן הורידים נעשו נוחים יותר, וכיום קל הרבה יותר לדקור אותי בהצלחה, וגם הטיפול עצמו מתנהל בקלות נינוחה.
אחד הדברים שעוזרים מאד הוא הקפדה על שתייה מרובה מאד ביממה שלפני הטיפול, ושתי-שלוש כוסות מים פושרים כשעה לפני הטיפול.
(שתיה חמה, קפה או תה גורמים להשתנה, וקשה להתאפק במהלך הטיפול).