כתבה לזכרה של חביבה מלצר ז"ל -

שלום נתן,
אני מעוניין לקרא את הכתבה, אולם איני מוצא אותה באינטרנט באתר של עיתון הארץ.
האם אתה מוכן לשלוח לי אותה ?
כתובתי: הפרחים 32 רעננה 43399

בתודה.

אפשר למצוא את הכתבה באתר של הארץ תחת הכותרת חינוך וחברה - עיתון של יום שישי 10/4
כתבה של אורי דרומי.


חג שמח.

תודה בתיה ונתן,
לאחר שבתיה ציינה שהכתבה נמצאת תחת הכותרת חינוך וחברה, הגעתי לכתבה.
תודה !

שלום לך,
אשלח לך ברצון את הכתבה בדואר.
נתן

סייעה לרבים כמותה
מאת אורי דרומי
חביבה מלצר, אלחוטנית בנגב, מייסדת עמותה של חולי חולשת שרירים, 1931-2009
חביבה מלצר, שנולדה באולשני שבליטא (היום בלרוס), היתה בת עשר כשכבשו הנאצים את העיירה. אמה הצילה את חייה כשאיפרה והלבישה אותה כך שתיראה מבוגרת מגילה, ושלחה אותה לדודות שעמן שרדה את המלחמה במחנות עבודה. עם השחרור רצו הדודות לקחתה עמן לאמריקה, אך מלצר, שהתוודעה לשומר הצעיר, דרשה לעלות לארץ, וב-1946, עם עליית הנוער, הגשימה את שאיפתה.

בקיבוץ גן שמואל היא התאהבה בדוד פלחי, שיהיה לבעלה ואבי ילדיה מיכל, נאוה ורונן (לימים הם נפרדו). בתש"ח היו השניים בקיבוץ גת, שם שימשה מלצר כאלחוטנית בעת שהקיבוץ כותר על ידי הצבא המצרי. אחרי המלחמה הם היו ממקימי ניר יצחק, הצופה אל מול רפיח, אך כשעלתה על מוקש בדרך צפונה החליטה להתגורר ברחובות. אלא שאת הנגב לא נטשה, וכאלחוטנית ירדה לאזור ים המלח, במסגרת יחידת חמ"ד (חיל מדע) ג', שביצעה סקרים גיאולוגיים. "היא היתה הקשר היחיד עם העולם החיצון", נזכר ישראל יונג, אז חייל סדיר ביחידה. "מלבד זאת, היתה הבחורה היחידה, וכולם כירכרו סביבה".

שנים עבדה מלצר במכון ויצמן, עד שלקתה ב-1982 במיאסתניה גרביס (MG - מחלה כרונית המאופיינת בחולשה חמורה של שרירים עד כדי שיתוקם הזמני). עשר שנים אחר כך הקימה עמותה של חולי MG, ולדברי אחד מהם, נפתלי אביטל, היתה הרוח החיה והכתובת לכל החולים במחלה, במגעיהם עם הרשויות ובהפצת מידע. פרופ' עודד אברמסקי, לשעבר מנהל המחלקה הנוירולוגית ב"הדסה" עין כרם, אומר כי מעולם לא ראה חולה שידעה להתמודד כך עם מחלתה, וכי בהקמת העמותה סייעה לרבים כמותה לתפקד.

שלום יעל פ. ולכולם,
אם אתם מסתכלים על תמונתה של חביבה שהתפרסמה בעיתון הארץ (מופיעה בכתבה שהכניסה לפורום ידידתיינו יעל פ.) ואומרים לעצמכם "אני לא מכיר אותה. לא ראיתי אותה מימי חיי" זה לא מפליא היות ואין חולה מיאסטניה שמכיר את חביבה בגיל כל כך צעיר.

כאשר אני הכרתי אותה לראשונה בשנת 1998 היא כבר נראתה שונה מאשר בתמונה (מבוגרת יותר) ולכן איני חושב שאף חולה מיאסטניה לא יכול לזהות אותה בתמונה וחבל שדוקא תמונה זו הוכנסה לכתבה.

בכל מקרה מקומה של חביבה ישאר תמיד לטובה כזו שהקימה ראשונה עמותה לחולי מיאסטניה גרביס בארץ וחבל שהעניינים התגלגלו לכך שהעמותה פסקה לתפקד בשנת 2004 כאשר היא הייתה עדיין בחיים.

אני מנסה ללמוד יותר מאדם שהיה חולה וכרגע בריא אשמח אם אוכל להיות בקשר. אני בראשית הדרך, התוודעתי למחלה לפני כחודש, ואני מתקשה להפנים ולהתמודד כי אין לי מושג איך וכיצד.
תודה רבה!!!
אמנון

חביבה מלצר היתה האדם הראשון שהגעתי אליו, כשרק התחלתי את דרכי הפתלתלה במבוך המיאסטניה גראביס - והיא היתה אכן מאוד חביבה ותומכת - וזואת מבלי שהיכרנו אפילו - יהי זכרה ברוך