בוקר טוב -

שלום מיכל,

המשמעות של המילה ה" מפחידה" הזאת, היא בסך הכל שהכדוריות האדומות שלך אינן זהות בצורתן. הסיבות לכך יכולות להיות שונות ומגוונות. גם יש גבול דק בין מה שנורמאלי לבין מה שכבר לא, ולא תמיד תשובה ממעבדה יכולה לענות על כך.

חשוב גם לדעת במקרה כזה אם יש גם אנמיה, או בעיות אחרות בספירות הדם, וגם כפי שציינת חסר ברזל או וייטאמינים יכול לגרום לכך.

אני לא מכירה קשר בין סטרואידים לבעייה זו, וזה ודאי לא היה הדבר הראשון שהייתי חושבת עליו. בכל מקרה, אם את מוטרדת מכך, תבקשי הפנייה להמטולוג, שיסתכל על המשטח ובמידת הצורך יבצע בדיקות נוספות.

רק כדי להרגיע אותך, ברוב המקרים מדובר בממצא חסר כל משמעות.

תודה על התשובה,
האמת כבר קשה לי לדעת ממה כן להכנס לחץ וממה לא, אין לי חוסר ברזל וגם הויטימינים חוץ מויטמין D יצאו בסדר. רק שהתשובות שלו מעצבנות בכך שתמיד נורא קל לזרוק את הדברים ולהמשיך. בהתחלה זה היה בגלל הסטרואידים ומהיום כשהתקשרתי ומסרתי שהתשובות הגיעו זה כבר בגלל האימוראן רק שהאימורן הופסק לפני חודש וחצי ובמהלך הלקיחה זה אף פעם לא הופיע אז למה דווקא עכשיו אחרי כל כך הרבה זמן?
האמת ההרגשה הכללית כל כך זיפתית שכבר אין לי כח לכל מיני איבחונים מוזרים ולדעתי כבר הגיע הזמן שהדברים יתחליו להסתדר ואפילו במעט.
שבת שלום
מיכל

עליסה יקירתי,
מה היינו עושים בלעדייך בפורום כאשר מגיעות ה "בעיות" של עולם הרפואה והרי כולנו "נייבכים" כאשר אנו קוראים/שומעים את כל המילים המפוצצות שהמציאו הרופאים/מדענים כדי שרק הם יבינו אחד את השני. אפילו השמות למחלות שהם מגלים הם בעיתיים.

עולם הרפואה (בדומה לעולם הקולינריה) ממציא לנו שמות שאדם נורמלי אינו מצליח אפילו לבטא אותן , שלא לדבר על להבין את משמעותן,

חבל לי מאוד שאת חולת מיאסטניה אולם היות ואיננו יכולים לשלוט בכל, אני שמח שאת אתנו ועוזרת לנו להבין את מה שרק מעטים מבינים.

אני מקווה שאני מדבר בשם הרוב בפורום.

מבקשת לציין כי כל חולה שנכנס לפורום, 'מנדב' מניסיונו ומגיב לשאלות האחר, תורם בכך לכולנו.
בייחוד ברצוני לאמר כי אתה, משה, עליסה ומשה ערן הם נכס יקר לפורום זה ולכולנו
ועל כך תודה לכם.

אולם . . . . כמה אנשים נורמליים שנכנסים היום למסעדת גורמה (השם, כדי לגבות מחירים מהשמים) ופותחים "תפריט" מבינים ויודעים מה הם יקבלו כאשר הזמינו #@&%99 ? ולבסוף מבינים שהם הזמינו חביתה עם ירקות.

כך זה עדיין ברפואה. כמה חולים מבינים מה כתוב במכתב השיחרור מביה"ח ובאמת מה מצבם ?

בואי תקחי הכל בפרופורציות הנכונות,
כל מילה וכל אבחנה כזו או אחרת שנזרקת ע"י רופא זה או אחר, את כחלוה כרונית צריכה ללכת עם זה הביתה, לאחר הסבר הרופא, ולהיכנס לאינטרנט ולבדוק במה הדברים אמורים, רופאי המשפחה נוטים להפציץ את החולים במיים מעולם הרפואה, לא ברור לי מדוע, הרי זה לא מראה על ידע אדיר, ולכן כחולה היום בימינו ניתן לבדוק ולקרוא על כל אבחנה או מילה מפוצצת, כמו כן עדיין לא הגיעה תוצאה של ויטמין D, אז אל תרוצי אחרי המסקנות שלו.
בנוסף לכל יש לך את הפורום המעולה הזה ויש כאן רופאה בחסד, שהיא גם המטולוגית, אז לפני כניסה לפאניקה, מה שלא מוסיף לך, בשיא האדישות היכנסי לפורום וכולנו ננסה לעזור כמידת האפשר, אל תתני לכל ציוץ כזה ל"הפיל אותך רוחנית".

לכל מקצוע יש את המינוחים שהוא משתמש בו, ש" זר לא יבין אותם" .
כאשר עשינו שיפוץ בבית, הייתי צריכה ללמוד להשתמש במילים כמו אינטרפוץ, קרניז, רובה ואחרות שמעולם לא שמעתי קודם. בעלי המקצוע התייחסו אלי אחרת לגמרי כאשר השתמשתי במונחים הנכונים, זה הראה שאני מבינת עניין.
אני גם מאוד אהבתי בתקופה הפמיניסטית שלי, כשהייתי יותר צעירה, לבוא למוסך או לחנות לאביזרי חשמל ולהראות שאני לא " אישה" שלא מבינה כלום, אלא יודעת להשתמש בכל המונחים ששמורים לגברים. (אני מצטערת, אבל אני ממש לא זוכרת אותם היום וזה מזמן הפסיק לעניין אותי).
זה נראה לי משהו שנשאר מתקופת הגילדות, ואכן כפי שאומר ערן, לא מתאים לתקופה שלנו, בה הכל פרוס לפנינו בויקיפדיה.

אין לי הסבר מדוע ברפואה, הרבה מאוד שמות של מחלות נגזרים מלטינית. הרבה פעמים רופאים מדברים בינהם בזרגון רפואי, אבל כשהם מדברים אל החולה הם עוברים לשפה שמתאימה לילדים מפגרים, כי הרי חולים לא יכולים להבין.
אחת הדוגמאות היא השימוש במונח-תרופה לדילול דם. אין דבר כזה. יש תרופות שמאריכות את זמן הקרישה של הדם. אני עוד לא נתקלתי בחולה שלא יכול להבין את ההסבר הזה, אבל למרות זאת נפוץ השימוש שמעביר מסר לא נכון ומבלבל, שלדעתי מפריע גם לחולים להבין נכון את השימוש בתרופות אלו, כך שיפיקו את מירב התועלת עם הסיכון הקטן ביותר.

או שימוש במונחים חסרי משמעות, לא מדוייקים ובעלי קונוטאציות שליליות, כמו המילה סרטן, שבשביל רבים היא זהה לגזר דין מוות, מה שרחוק מאוד מהמציאות.
סרטן-זאת חיה עם מצבטיים שמטיילת על החול, ואין לה שום קשר למחלות.
יש לימפומה מדרגה נמוכה, שהיא מחלה שונה לחלוטין מלויקמיה, שהיא שונה לחלוטין מלימפומה בדרגה גבוהה, שהיא שונה לחלוטין ממחלת הודגקין, יש גידולים סולידיים ממאירים ויש גידולים עם דגרת ממאירות נמוכה מאוד, שאפשר לחיות איתם מצויין עד גיל 120. אפשר למות ממחלות אחרות, שאינן סרטן, למשל מהתקף לב, או אפילו מזיהום קשה.כאשר חולים שואלים אותי אם יש להם סרטן, אני אומרת להם שאם הם יסבירו לי מה זה סרטן, אני אוכל לענות על השאלה שלהם. ואני מתכוונת לכך במלוא הרצינות.

אני אישית חושבת שהזמן שבו רופאים היו בני-אלים, שצריך להשתחוות בפניהם, עבר מזמן מן העולם. האופן שבו אני רואה את היחסים בין רופאים לחולים הוא של שותפות מלאה שמבוססת על קומוניקאציה טובה והערכה הדדית. זה לא יכול להתאפשר אם משתמשים במונחים לא מובנים. וכל צד ( גם הרופא וגם החולה), צריך לעשות כמיטב יכולתו כדי לדבר באותה שפה.

בכל מקרה היחסים אינם שווים. יש אחד שמצוי במצוקה וזקוק לעזרה, ויש אחר שיש לו את הכלים והיכולת לסייע. לרופא יש ידע, הבנה וניסיון שאין לחולה, גם אם הוא לא משתמש במונחים " מרשימים" .